|
|
עמוד:136
קובע הוראות פרוצדורליות שנועדו להגן על זכויות הילדים ומשפחותיהם . את הרכבת תכנית הלימודים המיוחדת לכל תלמיד , את ההערכה של מצבו ואת יישום התכנית רואה החוק כמשימה משותפת של התלמידים והוריהם יחד עם בית הספר . החוק קובע מספר זכויות בסיסיות ( בקשת ייעוץ ועזרה כשהורים רואים צורך בטיפול מיוחד , בקשה לבצע הערכה של הילד , עיון בכל הרישומים הנוגעים לילד , שותפות בקביעת תכנית הלימודים האינדיווידואלית של הילד , הסכמה בכתב של ההורים לתכנית ועוד , ( והזכויות האלה מרוכזות בחוברת הנמסרת להורים . אותה חוברת כוללת גם הסברים על זכות ההורים להגיש תלונה לרשויות החינוך וכן על ההליכים העומדים לרשות הצדדים ליישוב מחלוקות . יש להעיר כי חוק החינוך המיוחד , התשמ״ח , -1988 מעגן אף הוא זכויות דומות , אך פעילות ההסברה המאפיינת את גישת ה IDEA במודל האמריקאי חסרה מאוד אצלנו . כבר בשלב הראשוני , כשההורים עוסקים יחד עם בית הספר בבניית תכנית הלימודים עבור הילד , ( Individualized Education Program – IEP ) מתגלים חילוקי הדעות בדבר צורכי הילד והתכנית המתאימה , ועל מנת לאפשר דיון מכובד וענייני באווירה טובה , נעזרים במספר מדינות במסייע חיצוני ( facilitator ) העוזר בניהול הדיון . במתכונתו המקורית קבע החוק כי מחלוקות יידונו ויוכרעו בידי בעל סמכות הכרעה hearing ) ( officer בהליך שימוע . ( Due Process Hearings ) מדובר בהליך אדוורסרי , בדומה לדיון בבית משפט , שבו כל צד מביא עדים , לרבות עדים מומחים , טוען טענות משפטיות וכיו״ב , ושבסופו מחליט קצין השימוע החלטה המחייבת את הצדדים . הפרקטיקה לימדה כי הליך זה לוקה בכל החסרונות של דיון משפטי , כפי שתואר לעיל ( פורמליזם , יריבות , הקצנה , כעס , מרירות וכו׳ , ( מתמשך לאורך זמן וכרוך בהוצאות מרובות על הכנת חוות דעת מומחים ושכר טרחת עורכי דין המתמחים בחוק זה . לנוכח חולשותיו של הליך השימוע הוכנס הגישור כמנגנון אלטרנטיבי וק וֹ דם להליכי השימוע . למרות יתרונותיו הבולטים של הגישור , גם הוא אינו נקי מקשיים . אופן היישום של ההליך שונה ממדינה למדינה . אין אחידות בכל הנוגע להכשרת המגשרים וגם לא בשאלה אם רשאים הצדדים להיות מיוצגים בגישור על ידי עורך דין . בנוסף יש הטוענים כי הפנייה לגישור רק אחרי שמוגשת תלונה לקצין השימוע היא מאוחרת מדי ונעשית אחרי שנוצרה יריבות המקשה על הליכי הגישור . למרות שאלות וקשיים אלה , שהולכים ומוצאים את פתרונם בכל מדינה על פי דרכה , אין מחלוקת כי הליך הגישור אפקטיבי ועדיף על השימוע . לצד הגישור הוקם מוסד נוסף של ״פגישת פתרון״ , ( Resolution Meeting ) פגישת חובה המתקיימת תוך 15 ימים מיום הגשת התלונה ובקשת השימוע ובה נפגשים ההורים עם נציגי סוכנויות החינוך במטרה לנסות ליישב את המחלוקת . ניתן לוותר על הפגישה אם שני הצדדים מסכימים לגישור , או ששניהם מבקשים בכתב שלא לקיימה . במקביל להליכים ההדרגתיים המתוארים - פגישת הפתרון , הגישור והשימוע - שנקבעו בחוק , פיתחו מדינות שונות את המודעות להליכי פתרון סכסוכים ואת הידע הקשור בהם . הפיתוח הזה נעשה על ידי הזמנת הורים ומחנכים לקורסים במיומנות משא ומתן וקבלת החלטות
|
|