|
|
עמוד:127
חובת הדיווח הנזכרת בכל החוזרים , ורק נציין שהם עוסקים במקביל בהוראות לעניין משמעת וטיפול ובהוראות לעניין דיווח לרשויות ולפיקוח . באפריל 2015 נכנס לתוקף חוזר מנכ״לית משרד החינוך הוראות הקבע עה ) 8 / ב ) לעניין אקלים חינוכי מיטבי והתמודדות מוסדות חינוך עם אירועי אלימות וסיכון , חוזר המדרג בטבלאות מפורטות התנהגויות ונסיבות שונות לפי מדרג חומרתן , וקובע טווח תגובות משמעתיות בהתאם לה וכן צעדים הכוללים טיפול ודיווח בהתאמה . עניינה של סקירה זו אינו באקלים בית ספרי , אך יש בחוזר החדש כדי לשנות חלק מההוראות לעניין חובת הדיווח . החוזר החדש מרחיב את חובת הדיווח בנסיבות מסוימות ( למשל בעניין דיווח למשטרה על צילום ופרסום של סרטים וצילומים שהם הטרדה מינית , וכן על איום וסחיטה , גרימת נזק בזדון , פריצה , הצתה ונשיאת נשק ( למעט אם הפוגע מתחת גיל האחריות הפלילית , שאז יש שיקול דעת למנהל לדווח לעובד סוציאלי לחוק הנוער ולא למשטרה (( ומותיר שיקול דעת למנהל ולאנשי החינוך במקרים אחרים לדווח למשטרה או להסתפק בדיווח לפיקוח ( למשל במקרים חוזרים של אלימות חברתית או מינית או דיגיטלית שאינם חייבים בדיווח לפי חוק העונשין . ( סעיף () 2 ) 18 ד ) לחוק הגנת הפרטיות קובע הגנה למי שפגע בפרטיות בתום לב , תוך ביצוע עיסוקו כדין ובמהלך עבודתו הרגיל , ובלבד שהפגיעה לא נעשתה דרך פרסום ברבים . הגנה זו רלוונטית להתנהלות השגרתית בבתי הספר וחלה על כל סוג של התייעצות או העברת מידע שגרתית בין אנשי הצוות החינוכי ואף בינם לבין עם יועצים מקצועיים . חשיבותה של הגנה זו גדולה , במיוחד בשל ההגדרה הרחבה של הפעולות המהוות פגיעה בפרטיות התלמידים והוריהם , והעדר חקיקה ספציפית הפוטרת אנשי חינוך מאחריות במקרים שבהם העברת המידע רלוונטית לעבודתם . העברת מידע על תלמידים ועל הוריהם בזמן שגרה , שלא בהסתמך על החקיקה בדבר חובת הדיווח על נפגעי עבירה או בהקשר פלילי אחר , יכולה להתבצע כל עוד היא נעשית בתום לב ובמהלך שגרת העבודה המבוצעת כדין . להגנה זו חשיבות גבוהה לדעתנו , הן בשל העדר הסדרה של גדר חובת הסודיות המוטלת על עובדי הוראה בחקיקה ספציפית והן בשל האחריות האישית ( פלילית ואזרחית ) העלולה להיות מוטלת עליהם במקרה של הפרת פרטיות בהיותם כפופים לחוק הכללי בלבד . בדומה לקשיים אחרים הנובעים מהעדר הסדרה של מקצוע ההוראה בישראל , גם בסוגיה זו ניתן להסיק שהעדר ההסדרה גורמת לאי ודאות בקרב המורים ולהעדר עקביות בהגנה על הפרטיות במערכת החינוך . בהקשר זה נדגיש כי לא מוכרת לנו פסיקה בנושא הפרת הפרטיות של תלמיד / ה ספציפי / ת בבית הספר , אך מן הסתם הדבר נובע מחסמי סף גבוהים לגישה לערכאות המשפטיות ומהעדר מנגנון נגיש של פתרון סכסוכים אלטרנטיבי . בכל אופן , העדרם של כללים ברורים לגבי טיבה של אותה ״חובה מקצועית״ המאפשרת למורה לגבור על חובת החיסיון ולמסור את המידע גם כאשר לא מדובר במקרים של חובת הדיווח יוצר מצב של אי בהירות ומטיל עול כבד על המורה , להחליט בהתאם לשיקול דעתו וללא הנחיה או תקדימים משפטיים מדריכים . 29 מומלץ להרחיב ולקרוא בטבלאות חוזר מנכ״לית משרד החינוך עה ) 8 / ב ) בעמ׳ . 52-58
|
|