|
|
עמוד:72
בתהליך התקשורתי . ( Sallnas , Grohn-Rassmus & Sjostrom , 2000 ) השגת מודעות לזולת בתהליך של תקשורת בין אישית דורשת הבנה או ידיעה על מצב רוחו ועל המצב הרגשי שלו והיא קשורה גם לקבלת מידע בתהליך התקשורתי על ההופעה הפיזית , הבעות הפנים ותנוחת הגוף של האחר . מידע זה חיוני להבנת המניעים , המאפיינים והתחושות הפנימיות של האחר . במרבית אמצעי התקשורת החדשים התקשורת מתקיימת באמצעות המילה הכתובה ואין בה רמזים אחרים , מאפיין המקשה מאוד על תחושת נוכחות משותפת בתהליך של תקשורת בין אישית . לכן גורסת תפיסה זו שערוצי התקשורת החדשים אינם מאפשרים מודעות אמיתית לאחר ומקשים על התקשורת האישית . על פי גישה זו , תקשורת באמצעות הערוצים החדשים מתאימה לצרכים של העברת הודעות קצרות , תיאום של מפגשים פנים אל פנים , העברת מסרים קצרים וברורים לעדכון המתקשרים והעברה של מידע ספציפי לצורך ביצוע משימה . על מנת למנוע ספק , על פי גישה זו תקשורת אישית ( הכוללת מידע על רגשות , מצב רוח , חוויות אישיות ואינטימיות ) מתאימה לערוץ פנים אל פנים ולשיחת טלפון אך לא לערוצי התקשורת החדשים , הנתמכים על ידי מחשבים או מכשירי טלפון ניידים . תאוריה נוספת היא תאוריית הרמזים החברתיים המצומצמים , הגורסת כי תקשורת בין אישית מתרחשת בתוך ה ֶ קשר חברתי . ההקשר החברתי חשוב , כי הוא מעצב במידה רבה את התכנים המתאימים לתקשורת , את סגנון התקשורת ואת הציפיות ההדדיות של המתקשרים מהתהליך . לכן קיימת חשיבות רבה לחשיפה של המתקשרים לסימנים או לרמזים שיעידו על ההבדלים במיצוב החברתי שלהם . ( Sproull & Kiesler , 1986 ) על פי גישה זו , ערוצי תקשורת שאין ביכולתם להעביר מידע על ההקשר החברתי של המתקשרים עלולים להוביל לשני סוגים של השפעות הפוגעות באפקטיביות של התקשורת . ראשית הם עלולים לגרום להחלשה של עכבות בהתנהגות החברתית . השפעה זו עלולה להוביל לתקשורת שבה יש מסרים של עוינות או שפה בוטה ופוגענית שעלולה להופיע בגלל העדר הבנה של מעמדו החברתי של הזולת . שנית היא עלולה לגרום להשפעה משחררת – העדר סמלים של הקשר חברתי המסייעים לקיום תקשורת שוויונית , המתעלמת מן ההבדלים החברתיים בין המתקשרים ולכן מאפשרת תקשורת ישירה יותר ופעילה יותר של המתקשרים . השפעה משחררת זו מביאה אותנו לדלג על היררכיות ארגוניות ולהרגיש שאנו חופשיים לפנות ישירות לגורמים גבוהים במ ִ דר ַ ג הסמכות , ללא צורך לפנות תחילה לגורמים נמוכים יותר . לעומת הגישה הבלתי אישית , שזוכה להכרה רבה ולא פעם קיבלה תמיכה אמפירית הנזכרת בספרות , תקשורת בערוצים החדשים יכולה להיות גם ״אישית״ – עובדה שקשה להתעלם ממנה . במקרים רבים נמצא שהתכונה של הפחתת עכבות חברתיות בתקשורת כזאת מתאימה מאוד לתקשורת טיפולית ואישית , מכיוון שהיא מאפשרת חשיפה עצמית מהירה של רגשות וחוויות אישיות ואינטימיות , יותר מאשר תקשורת פנים אל פנים . בהקשר לכך ראוי להדגיש כאן את תאוריית עיבוד המידע social information processing ) ( theory לפיה ערוצי התקשורת החדשים יכולים לשמש כלי מתאים לתקשורת בין הורים
|
|