|
|
עמוד:96
קבוצות מיעוט , נמצא כי מנהיגות אותנטית יוצרת קירבה בין ההורים לבית הספר ותורמת ליעילות בית הספר בקידום אוכלוסיית התלמידים . עוד נמצא כי בתי ספר אלה , פועלים לס ִ נג וּ ר על הקהילה . כלומר , הם בעלי תפיסה רחבה של תפקידם החוצה את גבולות בית הספר ובסופו של דבר מגיע גם להורים שהם חלק מאותה קהילה . נראה כי מנהלים המטפחים מעורבות הורים בקבוצות מיעוט מובילים לשינוי בקרב ההורים , מגבירים את שיתוף הפעולה שלהם ומבססים אמון בין ההורים לבית הספר Marx & Larson , 2012 ; Ylimaki , Bennett , Fan ) . &( Villasenor , 2012 מעורבות הורים בישראל : הבדלים בין קבוצות חברתיות הדיון במעורבות הורים במערכת החינוך הישראלית , בהסתכלות רב תרבותית הוא מאתגר שכן זוהי מערכת הטרוגנית מאוד . ביטוי פורמלי להטרוגניות זו משתקף במבנה של מערכת זו , מבנה בעל משמעויות חברתיות , תרבותיות ופוליטיות מקיפות . בהקשר זה , מערכת החינוך בנויה ממגזרים מובחנים , סגרגטיביים וברורים : החינוך היהודי , שבו לומדים כ 75 % מהתלמידים במערכת החינוך , והחינוך הערבי , שבו לומדים 25 % מהתלמידים . אחוז התלמידים היהודים והערבים הלומדים יחד הוא יחסית קטן מאוד וכך גם מספר בתי הספר שבהם האוכלוסייה היא הטרוגנית על בסיס של לאום ( שויד , שביט דלאשה ואופק , . ( 2014 להבחנה זו יש כאמור גם משמעות פוליטית , שכן המגזר הערבי מהווה קבוצה חלשה יחסית למגזר היהודי בממדים רבים בחברה בכלל ובמערכת החינוך בפרט . בתוך כל מגזר יש הבחנות מובנות נוספות : בחינוך היהודי ישנה הבחנה על בסיס של דתיות – בית ספר ממלכתי ( כ 55 % מהתלמידים , ( ממלכתי דתי ( 18 % ) ועצמאי ( משרת בעיקר את האוכלוסייה היהודית האולטרה אורתודוקסית – כ . ( 27 % במגזר הערבי יש הבחנה בין החינוך הערבי , הקולט אוכלוסייה נוצרית ומוסלמית , החינוך הדרוזי והחינוך הבדואי . בקרב היהודים יש הבחנות אתניות נוספות על פי קבוצות שהיגרו לישראל ממדינות שונות בעולם . תיאור קצר זה , מצביע על כך שמערכת החינוך קולטת אוכלוסיות מרקע תרבותי וחברתי מגוון ועשיר . לכן יש לישראל גם הרקע וגם הפוטנציאל לחינוך רב תרבותי . למעשה , החינוך לרב תרבותיות לא רק הולם את החברה הישראלית , הוא גם חיוני לה ממש ( אבו סעד , . ( 2007 לגיוון הזה ניתן להוסיף את הריבוד על בסיס מעמדי , שמגביר את השונות בקרב אוכלוסיית התלמידים במערכת החינוך , כי כל קבוצת לאום או דת , היא הטרוגנית בהרכבה המעמדי ( אבו סעד , . ( 2011 שונות רבה זו מציבה אתגרים רבים למעורבות הורים , אתגרים שיכולתנו להבינם ולהתמודד איתם מוגבלת למדי כיום . יתר על כן , ייתכן שהדיון במעורבות הורים כפי שהוצג לעיל , בהתייחס לקבוצות מיעוט או קבוצות מעמדיות שונות , אינו בהכרח מתאים להקשר הישראלי , בין השאר בשל אופי היחסים הפוליטיים בין הקבוצות החברתיות השונות .
|
|