|
|
עמוד:38
את "אפקט הפרפר" שהביא לשינויים טקטוניים במזרח התיכון , לנפילת משטרים ולטלטול המערכת המדינתית והאזורית מהיציבות היחסית שבה נמצאו מזה עשורים רבים . מנגנוני המודיעין לא סיפקו התרעה אודות הטלטלה הצפויה , שאותו מוחמד בואזיזי סיפק את יריית הפתיחה לה , בדומה לתחזיות המטאורולוגיות הכושלות על פי לורנץ . ישראל נאלצת להתמודד עם מגוון אתגרים ואיומים בעוצמת משתנות ובטווחי זמן שונים , הן ברמה האסטרטגית והן בממד האופרטיבי . ניתן לאפיין את הסביבה האסטרטגית של ישראל באמצעות שלושת מעגלי האיום המרכזיים הניצבים מולה : המעגל הפנימי , שהוא הזירה הפלסטינית ; המעגל הקרוב , המדינות שיש לישראל גבול משותף איתן ; והמעגל הרחוק , מדינות שאין לנו גבול משותף איתן ( איראן . ( ישנו מעגל נוסף – הטרור הבינלאומי של הג יהאד העולמי . מעגלי איום אלה אינם חדשים , אולם קריסת משטרים , ערעור היציבות הפנימית במרבית המדינות ואיום על יציבותן של מדינות ששרדו שינויים אלה , לצד עליית כוחם של שחקנים לא מדינתיים - מאתגרים את המוסכמות הקיימות ומחייבים הצפת תפיסות חדשות . לאחר הסכם השלום עם מצרים והפקת לקחי מלחמת יום הכיפורים , נכשלה קהילת המודיעין בזיהוי שלוש תפניות אסטרטגיות : מהפכות " האביב הערבי" כנקודת מפנה אסטרטגית והיסטורית במזה"ת ומעבר לו ; נפילת משטר מובארכ בפברואר ; 2011 ונפילת משטר האחים המוסלמים של מוחמד מורסי ועלייתו לשלטון של עבד אל - פתח סיסי ב . 2013 - מהפכת "האביב הערבי" ונפילת משטר חוסני מובארכ : במהלך 30 שנות שלטונו של הנשיא חוסני מובארכ הקפידה מצרים לקיים את הסכם השלום עם ישראל . אמנם "שלום קר , " אך בין המדינות התקיים שיתוף פעולה כלכלי וביטחוני , והן השכילו לצלוח גם משברים ביחסים ביניהן . ב , 2010 - כששאלת יורשו של מובארכ עלתה על הפרק על רקע גילו ומצבו הבריאותי , העריכו בישראל ובמערב כי היורש יהיה בנו או אחד מבכירי משטרו . חילופי השלטון , כך על פי ההערכות , לא היו צפויים להיתקל בקשיים וגם במדיניותה של מצרים כלפי ישראל לא חזוי שינוי . המציאות היתה שונה . בפברואר 2011 נאלץ מובארכ להתפטר מהנשיאות בלחץ המפגינים בכיכר תחריר . נפתח עידן חדש בהיסטוריה של מצרים . זמן קצר לאחר התפטרותו נעצרו מובארכ , בניו וחלק ממקורביו , בדרך להעמדתם לדין . משטרו של מובארכ קרס במהירות ובמצרים שרר כאוס . המועצה הצבאית העליונה בראשות שר ההגנה חוסיין טנטאווי נטלה את השלטון עד לעריכת בחירות במדינה . הטרור הסלפי הביא להפסקת אספקת הגז ממצרים לישראל ולהגברת איום הפיגועים מסיני . שגרירות ישראל בקהיר הותקפה ונסגרה . בבחירות לפרלמנט במצרים ניצחה תנועת האחים המוסלמים ומספר חודשים לאחר מכן זכה נציגה , מוחמד מורסי , גם בבחירות לנשיאות . ישראל נדרשה לעצב את קשריה עם מצרים חדשה , הנשלטת על ידי האחים המוסלמים . שגריר מצרים בישראל הוחזר מבלי שימונה לו מחליף . פעילות הטרור מסיני הוגברה בדמות פיגוע בכרם שלום וירי רקטות לעבר אילת . עוד בטרם הסתגלה ישראל למשטר האחים המוסלמים במצרים , הופתעה קהילת המודיעין הבינלאומית פעם נוספת . תנועת "תמרוד" והצבא המצרי שמו קץ לשלטון האחים המוסלמים , וכוננו ממשלה זמנית בראשות עדלי מנצור , בגיבוי שר ההגנה עבד אל - פתח סיסי . הצבא המצרי נקט בשורת צעדים שנועדו לנטרל את האחים המוסלמים : מורסי נעצר והועמד לדין , ועמו כל צמרת התנועה . בהמשך הוצאה זו אל מחוץ לחוק ובכך נמנע ממנה סיכוי להשתתף בבחירות בעתיד . מצרים גם הכריזה על תנועת החמאס , בעלת בריתו של מורסי , כארגון טרור , והצבא המצרי פעל באופן נחרץ לחסימת מערכת המנהרות המקשרת בין רצועת עזה לסיני . חסימת מרבית המנהרות , שהיו מקור חשוב להברחת אמצעי לחימה וטובין שונים לעזה , היוותה מכה קשה לשלטון החמאס ברצועה . הגנרל סיסי , שפרש מהצבא כדי להתמודד על תפקיד הנשיא , נבחר בבחירות חדשות וסימן עידן חדש בהיסטוריה של מצרים המודרנית . ההגירה הבלתי חוקית וההסתננות ממצרים : ההגירה הבלתי חוקית וההסתננות של עשרות אלפי דורשי עבודה ופליטים - ממדינות אפריקה , משטח מצרים , דרך סיני לישראל - מהווה דוגמה בולטת לברבור שחור . לתהליך , שלא נחזה על ידי שום גורם בישראל , השלכות אסטרטגיות ארוכות טווח , ובמבט לאחור ניתן היה לצפות ולמנוע אותו . מבחינה ארגונית ותפיסתית התהליך "נפל בין הכיסאות , " והינו בבחינת כשל מערכתי . בהיבט המודיעיני וההערכתי , לשום גורם לא הייתה אחריות להתריע על האיום המתפתח . בהיבט האופרטיבי , לא נקבעה מדיניות כיצד לטפל במסתננים . הן צה"ל והן משטרת ישראל התנערו מאחריות לכך . רק לאחר שמדינת ישראל "גילתה להפתעתה" כי בערי ישראל ובעיקר בדרום תל אביב מצויים עשרות אלפי מהגרים בלתי חוקיים שהופכים לנטל כבד על הרשויות המקומיות ויוצרים לחצים כבדים על האוכלוסיות , היא החלה לטפל באופן מערכתי בבעיה . גדר ביטחון בעלות מיליארדי שקלים נבנתה לאורך הגבול עם מצרים , וזו הצליחה לבלום את ההגירה הבלתי חוקית . אולם , בישראל נותרו עשרות אלפי מהגרים שאי אפשר לגרש . הזירה המצרית נדחקה לשוליים באופן מתמשך הניסיון ההיסטורי מלמד כי למרות שמצרים נתפסה כאיום העיקרי על מדינת ישראל בשנים , 1948-1979 קהיליית המודיעין הישראלית כשלה פעם אחר פעם במתן התרעה למהלכים צבאיים , למלחמות ולתפניות אסטרטגיות . הסכם השלום עם מצרים שינה את סדר העדיפויות בהקצאת המשאבים המודיעיניים . בראש סדר העדיפויות ניצבו זירות עם רמת סיכון גבוהה לטווח הקצר והבינוני . הזירה המצרית נדחקה לשוליים באופן מתמשך , והיכולות המודיעיניות ביחס אליה נחלשו . לפיכך אין זה מפתיע כי קהילת המודיעין כשלה במתן התרעה לגבי התפניות האסטרטגיות שחלו במצרים מאז . 2011 אם נקבל את תפיסתו של טאלב כי תופעת הברבורים השחורים היא בלתי נמנעת , הנחה שהניסיון המתמשך בזירה המצרית תומך בה - על מדינת ישראל לפעול בהנחה שתופתע שוב . עליה לנקוט צעדים כדי לצמצם עד כמה שניתן את הסיכונים והנזקים שעלולים להיגרם מברבור שחור חדש שיגיע מעמק הנילוס . › הערות למאמר מתפרסמות בגיליון הדיגיטלי יש המונים בין כשלי המודיעין ניתוח שגוי של מטרות המלחמה המצריות . לפני המלחמה ובמהלכה מקבלי ההחלטות בישראל היו סבורים שהמצרים מתכוונים לחדור לעומק סיני , ואולי אף להגיע לתוך שטח ישראל . הערכה זו היתה שגויה . המצרים לטשו עיניהם להישג צבאי מוגבל , שיאפשר בהמשך את שחרור כל סיני באמצעות הסדרים מדיניים
|
|