|
עמוד:8
את הקורא הנבון לבדוק , אם אין השפעות קוהלתיות בשירים מאוחרים ומוקדמים לאסופה זו , וכשיסתבר לו , ש יונתן פרסם שירים ' קוהלתיים ' בספרי שירה אחרים , אך לא הכניסם לאסופת השירים , ישאל עצמו , מדוע לא הוכנסו אליה . או מדוע בחר יונתן להכניס לאסופה דווקא את שבעת השירים האלה והוציא ממנה את האחרים . שאלות אלה מחדדות את הבנת עול מו השירי של המשורר – מחד גיסא , ומחיות את עולם התנ " ך והופכות אותו לרלוונטי – בוודאי עבור היוצר וחוקרו – מאידך גיסא . המקרים ' הקשים ' יותר , ולא פעם המאתגרים ומרתקים יותר , הם אותן יצירות , שאין להן , לכאורה ולא כלום , עם עולם התנ " ך ופרשנותו – מגוונת ומקוטבת ככל שתהיה . כזו היא , למשל , הקדמתו המיוחדת במינה של המלבי " ם למגילת שיר השירים – יצירה ספרותית מפוארת בפני עצמה , משופעת בחריזה ספוגת מקורות מקרא – המציעה פרשנות ייחודית , אשר אינה נאחזת במדרשי חז " ל האלגוריים , ששימשו תשתית לרבים מפרשני ימי הביניים . להפך . היא מתנגדת להם ומבקרת אותם בלשון קשה . אף-על- פי כן הקורא בעיון את הקדמתו הארוכה של המלבי " ם לפירושו למגילת שיר השירים , ואת הפירוש עצמו , מגלה עד מהרה , קרבה ליצירות תרבות מערביות קלסיות , זר ות ליהדות נורמטיבית בכל מובן ועניין . סברתו , שמגילת שיר השירים היא דרמה בת חמש מערכות , מעוררת תהייה , אם הכיר מבנים עתיקים של דרמה , כדרמה יוונית עתיקה בת חמש מערכות , גיבורים , קונפליקט , אקספוזיציה , סיום וסיבוך . 11 ומאחר שבמגילה אין גיבורה ראשית אחת , שהרי לצידה של " האחות הגדולה " פועלת , לדעתו , גם " אחות קטנה . " ומפני ש " דרמה " זו אינה מקיימת שלוש אחדויות של מקום , זמן ועלילה , כמקובל בטרגדיה הקלסית , יש מקום לשאול , הייתכן שהכיר את מבנה הטרגדיה השקספירית בת המאה , ה-16 שיש בה חמש מערכות , כבטרגדיה היוונית , אך אין בה שלוש אחדויות , כבאחותה הבכירה , וקיימות בה שתי עלילות מקבילות , ראשית ומשנית – ממש כבמגילה , אליבא דהמלבי " ם ? לדעתי , אין לשלול השערה כזו על הסף , על אף העובדה , שהמלבי " ם – מגדולי הרבנים , הדרשנים והפרשנים של המקרא במאה הי " ט – נלחם בחירוף נפש ברפורמים . 13 זיקה נוספת של המלבי " ם לטרגדיות העתיקות היא בתיאור תפקידן של בנות ירושלים , המזכיר , במידה רבה , את תפקיד המקהלה בטרגדיה היוונית . אולם בניגוד למקהלה , אשר נוהגת בנייטרליות , משהה מתחים , מבהירה סתומות , מנסה לכוון , להאיר , בלי לנקוט עמדה , "בנות ירושלים , " אליבא דהמלבי " ם , מזוהות עם תכונות חומרניות מובהקות : "הן בנות הגוויה , כוחותיה עוטרים אותה סביבה ויחזיקו בה בל תתפשט מן הגשמיות , ובל תישל נעלי החומר מעל רגליה , ובל תישא איבר לעוף על כנפי הטהרה והקדושה אל הרוחניות אל דודה בשמים " . כלומר הן אינן נייטרליות אלא נושאות כליו של שלמה המלך , המזוהה עם נטיות חמרניות וארציות . המלבי " ם מציב אפוא בפני קוראו אתגר כפול : פיצוח פירושו – מזה , ואיתור תשתיותיו , שאינן מאפיינות תפיסה יהודית- חרדית – מזה . בפרק המוקדש למגילת שיר השירים בספר זה , יוסבר , כי על אף שהכיר כנראה את מבנה הטרגדיות היווניות והשקספיריות ואת מגמתן , ל א נטל מהן את גורלו של הגיבור הטרגי , שלעולם נידון בהן לאבדון , בג ין משגה 11 הלפרין , עמ ' . 135-82 12 מנדילוב ושלוי , עמ ' ; 45 נבו , עמ ' . 21-9 13 גלר , תש . ס " 14 דיקמן , עמ ' . 11
|
|