|
|
עמוד:12
מחקרו המקיף ביותר של שלום טרם פורסם ואינו מצוי עתה בידינו . זהו מחקר שהחל בו בבואו לארץ , ועסק בו בהתמדה עשרות שנים : מילון הסמלים של ספר הזוהר . ספר הזוהר וכתביו של ר ' משה די ליאון עמדו כל השנים במרכז מחקריו , ומילון הזוהר נועד להיות תמצית וסיכום לעמוד תווך זה שבעבודתו . שלום רשם את סמלי הזוהר הפזורים בספר , השווה בקפדנות את דרך הופעתן של אותן מילים בחלקים השונים של הזוהר וחשף מתוך כך את גוני המשמעות . אך לא זו בלבד : לגבי כל סמל רשם את תולדותיו , את דרכי הופעתו בספרות הקדומה , הן המיסטית והן המדרשית והעיונית , ובכתבי המקובלים שקדמו לספר הזוהר . לכך הוסיף גם את דרכי השימוש של מקובלים מאוחרים יותר , וכך נעשה מילון הזוהר לסיכום מפורט ומעמיק של תולדות המחשבה המיסטית ביהדות , לשונה וגוני המשמעות בסמליה . יש לקוות כי יימצא הכוח להביא מפעל אדירים זה לדפוס , ועל ידי כך לאפשר לציבור החוקרים ללמוד את אחד המחקרים המקיפים והמעמיקים ביותר בתולדות מדעי היהדות . שאלת זמנו ומקומו של מחבר ספר הזוהר הייתה אחת השאלות הקשות שעמן התמודד שלום , ולה הקדיש את הרצאתו בשנת תרפ " ה , שהייתה הרצאת הפתיחה של המכון למדעי היהדות , שנה לפני פתיחתה של האוניברסיטה העברית בירושלים . התחבטותו בשאלה זו הייתה קשה , שכן העצמה הרוחנית הכבירה הגנוזה בספר הזוהר , קשה להלמה עם יצירתו של איש יחיד במשך שנים מספר . המשמעת הפילולוגית הקפדנית שלה התמסר שלום בכל מחקריו היא שסייעה בידו לפתור שאלה זו , ולהעמיד לאחר שנות מחקר רבות תמונה שלמה ומקיפה של מבנה הזוהר , חלקיו , רבדיו , מוקדם ומאוחר שבו , סממניו הלשוניים והטרמינולוגיים , ומתוך כך זיהוי מחברו כר' משה די ליאון , וקביעת הזמן המשוער לחיבורו בשלהי המאה השלוש עשרה . היה זה אחד המבחנים הקשים ביותר שדרשו שילוב מתודי מעמיק בכל ענפי המחקר ומיזוג דיסציפלינות רבות , אולם התוצאה הייתה מרחיקת לכת אף היא : הקביעה הכרונולוגית של רובדי הזוהר השונים פתחה בפני ההיסטוריונים מקור היסטורי עשיר ומגוון לתולדותיה של יהדות ספרד בשלהי המאה השלוש עשרה ובראשית המאה הארבע עשרה ( החלקים המאוחרים שבזוהר שנוספו באותה תקופה . ( כך נתאפשרה הבנה מעמיקה יותר לאין ערוך של המניעים , הלבטים והדחפים שעיצבו את דמותה של התרבות היהודית ספרדית . בירור זמנו ומחברו של הזוהר אפשר גם את גיבוש תורת הקבלה גופה במשנתו של שלום , ובשורה ארוכה של מחקרים ( רובם פרי הרצאות בחבורת ארנום בשווייץ ) פרש שלום ביריעה רחבה את תפיסותיהם של המקובלים בסוגיות יסוד בתורתם , כאשר בדרך כלל משמש הזוהר כיתד מרכזית , והסקירה כוללת את דרכי ההתהוות של הרעיונות מראשיתם בספרות הקדומה , את גיבושם בזוהר ואת דרכי התפתחותם של הדברים אחר הזוהר . שורת הספרים בשלוש לשונות שצמחה מתוך הרצאות אלה , שהזוהר ותורתו
|
|