|
|
עמוד:7
פתח דבר היכן מצויה האמת על בני אדם בתקופה מסוימת ( או על בני אדם בכלל ) ' ב - ספרות ' או ב ' היםטוריה '? שאלה זו מעסיקה את חוקרי הספרות וההיסטוריה מאז העידן הקלאסי ועד ימינו . קביעתו הידועה של אריסטו , ש"הספרות נעלה מן ההיסטוריה " כיוון שהיא מציגה אמיתות כלליות על בני האדם , "את סוג הדברים שעשויים לקרות " לעומת ההיסטוריה שמציגה רק את "הדברים שקרו , " סייעה להגדרתן ולהתפתחותן של שתי הדיסציפלינות זו כנגד זו בתחומים ברורים ונפרדים . ואולם , בהשפעת תורות הביקורת והפרשנות שהתפתחו בעשורים האחרונים הפך הדיון ב"םפרות והיסטוריה , " שבדרך כלל היה אינטלקטואלי ומתורולוגי , הרבה יותר אקטואלי ואידיאולוגי . בהשראת מדעי האדם החדשים דוגמת הפסיכולוגיה או האנתרופולוגיה , שבהן נודעת חשיבות עיקרית לסיפורים שמספרים ה '' פציינטים , " ילדים כילידים , על חייהם ותולדותיהם , ובעקבות חוקרי תרבות , חברה , ומדינה שהצביעו על חלקם של סופרים והיסטוריונים ביצירת ( ואפילו ב " המצאת "( הנרטיבים המכוננים של מדינת הלאום המודרנית , פונים החוקרים בימינו מהפואטיקה של הספרות וההיסטוריה אל הפוליטיקה שלהן . ההכרה כי בני האדם חיים - ולא רק מספרים - עלילות נרטיביות העלתה לדיון שאלות חדשות ביחס לעיצוב הספרותי של ההיסטוריה , כמו גם ביחס לעיצוב ההיסטורי של הספרות . - מדוע וכיצד נוצרים סיפורים ייחודיים דוגמת אגדות עם , מיתוסים או אפוסים בתרבות ? האם ועד כמה הם מושפעים מתנאים ומארועים היסטוריים ? כיצד הם משפיעים על עיצוב הזהות האישית והקולקטיבית ? ומהי הזיקה בינם לבין היצירה הספרותית האומנותית ? שאלות אלו ואחרות נידונות בקובץ זה במחקרים מקוריים , עשירים ומגוונים , שבכל אחד מהם נבחנת יצירה היסטורית או ספרותית בהקשריה התרבותיים והפוליטיים הייחודיים . הקובץ כולל מחקרים בתולדות ההיסטוריוגרפיה למן ראשיתה באתונה הקלאסית ועד האסכולות המודרניות של "אנל" וה '' ניו היסטוריציזם , " לצד מחקרים בתולדות הספרות הכללית והעברית , למן הסיפור המקראי והאגדה התלמודית עד יעקב שבתאי , שצירופם יחד מאפשר התבוננות בהבטים השונים של ייצוג המציאות בהיסטוריה ובספרות כדרך שהתפתחה בתרבות המערב מתוך פרספקטיבה השוואתית . קובץ זה מבוסס על הרצאות שנישאו בכנס השנתי שקיימו החברה ההיסטורית הישראלית ומרכז זלמן שזר בקיץ , 1996 ושהוקדש לנושא : ספרות והיסטוריה . עורכי
|
|