|
|
עמוד:13
לאומית ריבונית המבטאת באופן מלא את דתה ואת תרבותה . נראה שבמסורת היהודית המשתקפת בספרותה לאורך הדורות — החל במקרא , עבור בחז"ל ועד זמננו — ניתנת קדימות לקיום הלאומי . ספרות זו עוסקת בראש ובראשונה בעיצוב זהותו הדתית , המוסרית והתרבותית של עם ישראל , וגם היחיד נידון בה כבנו של העם . לעומת זאת לא הדהדה התביעה לשוויון במרחבי העולם האנושי בעבר ובכלל זה במקורות היהודיים , אם כי היא נרמזת לעתים . בכל זאת אפשר למצוא אחיזה חזקה במקורות לשתי התביעות האלה ואף כיוונים שונים לדרכי התמודדות מגוונות עם המתח שביניהן . האהדה והיחס החיובי כלפי " גר תושב" נוסף על המאמץ להגדיר במדויק את זכויותיו ואת מעמדו כנכרי הגר בקרב ישראל משקפים במידה רבה התמודדות זו . אף שדיני גר תושב היו נקודת ציון חשובה בהתוויית היחס הראוי לנכרים במדינת ישראל , הגדרה זו לא סיפקה את רוב הדנים בסוגיה זו בימינו , ונראה שהחיים המודרניים תובעים התחדשות הלכתית . החיים של היהודים בשכנות מתמדת לגויים במשך שנות הגלות , על מורדותיהם ועל עליותיהם , הציבו גם הם אתגרים חדשים לפני בעלי ההלכה והניבו דפוסי התייחסות חדשים ומגוונים לנכרים . דפוסים הלכתיים אלו העשירו את המחשבה ההלכתית בקביעת יחסה לנכרים , וגם הם שימשו בסיס לקביעת היחס הנאות כלפיהם במדינת ישראל בדורנו . מובן שאי אפשר להחיל ישירות ובלא תיווך את המשתמע מן הספרות היהודית לדורותיה על מציאות זמננו . שינויים רבים — מציאותיים וערכיים , מוסדיים ומושגיים — אינם מאפשרים שאיבה מן המקורות בלא טרנספורמציה משמעותית שתתאימם לחיים המודרניים . המדינה המודרנית אינה דומה למבנה הארגוני של עם ישראל בתקופת המקרא , אך גם בו אפשר למצוא בסיס לרעיון המדיני . המשטר הדמוקרטי לא נהג אמנם בתקופת חז"ל , אך בדבריהם אפשר למצוא בסיס לערכים ולעקרונות המנחים אותו . שתי סכנות רובצות לפתחו של המעיין בספרות היהודית לדורותיה במאמץ ליישמה בהווה . סכנה אחת נשקפת מגישה המזהה את הפער בין המקורות לבין מציאות חיינו וטוענת לאי רלוונטיות מוחלטת שלהם , והסכנה האחרת נשקפת מן הגישה המנסה להחיל את המקורות על מציאות ימינו ישירות ובנוקשות ובלא מודעות לפער זה . הטמעת נורמות מוסר אוניברסליות בתוך השיח ההלכתי ועיצובן כך שתתאמנה לשיח זה שימשו אפוא דרך עיקרית לעיצוב ההלכה בנושא הנכרים בימינו . בחלקו הראשון של מחקר המדיניות אבחן את העמדות המשתקפות כלפי הגר תושב במקרא , בחז"ל ובספרות הראשונים ואצביע על שתי גישות יסוד בעניין 5 רמז להכרה בכך שהשוויון בעניין הגוי הוא תביעה מוסרית מובא במקורות חז"ל . תביעה זו מושמת בפיהם של חכמי רומי בביקורתם על ההלכות המפלות בין ישראל לגוי . ראו ירושלמי , בבא קמא ד ע"ב ; לח ע"א . עיינו להלן עמ' . 36
|
|