|
|
עמוד:12
ולהעדיפה על פני זהויות אחרות . מתוקף הגדרתה " מדינה דמוקרטית" עליה להעניק יחס שוויוני לכל אזרחי המדינה ולהגן על זכויות האזרח שלהם באופן מלא בלא משוא פנים לזהותם הלאומית . תביעות אלו אינן שוכנות במישור אחד מלכתחילה . השוויון האזרחי מתחיל בפרט ומתרחב למכלול זכויות פרטיות התובעות את החלתן גם במעגלים ציבוריים כביטוי לזהותו ולתרבותו של היחיד , ואילו הזהות היהודית פותחת בשדה הציבורי לאומי ומחלחלת בצורת תביעות והגבלות מסוימות של הזכויות הפרטיות . תפיסות ליברליות האוחזות בעקרון קדימותו של האדם הפרטי האוטונומי דורשות את הכפפת הזהות היהודית של המדינה לפרימט זה . לעומת זאת תפיסות לאומיות המציבות את הזהות הקולקטיבית כערך מסדר ראשון מאפשרות את החלת השוויון והזכויות הפרטיות רק עד המקום שידם אינה פוגעת בזהות הקולקטיבית . התפיסה הליברלית רואה במדינה מסגרת שנועדה לקדם את זכויותיהם של הפרטים , ואילו התפיסה הלאומית רואה במדינה מסגרת שנועדה להגשים את זכויותיהם של הלאומים . מחקר מדיניות זה בוחן את שאלת מעמדם של לא יהודים במדינת ישראל מנקודת מבט הלכתית על פי העמדות המשתקפות במקורות ההלכה לדורותיהם החל במקרא , עבור בחז"ל ובראשוני ימי הביניים וכלה בפוסקי ימינו . מטרתו הראשונה היא להצביע על כך שאפשר למצוא בתוך מקורות היהדות , ובעיקר במקורות ההלכה , אחיזה ניכרת לשתי התביעות ובכלל זה להתמודדות עם המתח שביניהן . קביעה זו כשלעצמה מצמצת את המתח בין תביעות אלו , מכיוון שיסודות דמוקרטיים המחייבים הענקת זכויות לנכרים נתפסים כערכים יהודיים . יתר על כן עיגון ערכים דמוקרטיים אוניברסליים ומופשטים בשיח יהודי פרטיקולרי בעל מסורת ארוכה תורם להפנמת ערכים אלו ולהזדהות עמם . הוא אכן צובע ערכים אלו בגוון כלשהו בפרשו אותם בהתאם למסורת זו , אך דווקא כך הוא גם תורם להפנמתם . תכליתו השנייה של מחקר זה היא לפרוס מגוון רחב של דרכים , שהציעו חכמי ההלכה בכתיבה ההלכתית בעת החדשה , כדי להגדיר את מעמד הלא יהודים במדינת ישראל על פי ההלכה . כתיבה זו נוצרה מן המתח בין שתי התביעות וניכרת בה השאיפה לשמור על זהותה היהודית של המדינה בד בבד עם הטמעת הערכים הדמוקרטיים בתוך השיח ההלכתי . אפשר להוכיח שנורמות מוסר ומשפט בין לאומיות הוטמעו בדרכים מדרכים שונות בתוך שיח זה ושימשו גורם לא מבוטל בהתוויית מגמתו העיקרית להגדיר את מעמד הנכרים במדינת ישראל . התביעה הראשונה נשענת במקורות היהודיים על הרעיון המקראי שכל אדם נברא בצלם אלוקים , ומכאן החובה להתייחס אליו כראוי ולהגן על גופו , על ממונו ועל כבודו . התביעה השנייה נשענת במקורות על השאיפה לתקומת מלכות ישראל כמסגרת 4 עיינו הרב יובל שרלו , בצלמו : האדם נברא בצלם , ירושלים : ראובן מס , תשס . "ט
|
|