|
|
עמוד:11
מבוא מדינת ישראל הוקמה , על פי מגילת העצמאות , כמדינה יהודית שתשמש ביתו הלאומי של העם היהודי . עם זאת כרבע מאוכלוסיית המדינה אינו יהודי , ורובו המכריע מורכב מערבים המקיימים זיקות שונות עם העולם הערבי ועם העם הפלסטיני הנתון במאבק מתמשך עם מדינת ישראל על השליטה בארץ . עם זאת , כפי שמפרטים ערכי המדינה המנוסחים במגילה זו , ישראל היא מדינה דמוקרטית המבטיחה שוויון זכויות וחופש לכל אזרחיה . מצב זה מעורר במדינת ישראל שאלות קיומיות , ערכיות , מוסריות ומציאותיות סבוכות ביותר . אחת השאלות העיקריות היא סוגיית מעמד המיעוטים הלא יהודיים החיים במדינת ישראל , או במילים אחרות המחדדות את הקושי שבמצב זה הנובע מהגדרת זהותה של מדינת ישראל " מדינה יהודית ודמוקרטית : " כיצד אפשר לשמר את אופייה היהודי של מדינת ישראל כמדינת העם היהודי ובד בבד להעניק את מלוא זכויות האזרח ללא יהודים החיים בה ? המתח בין שתי תביעות אלו מביא לעתים לכך שקשה , ואולי בלתי אפשרי , לממש את שתיהן במלואן בכל תחומי החיים . הקשר המדויק בין תביעות אלו נותר פתוח וטרם עוצב סופית , הוא נתון לוויכוחים מתמידים בציבור הישראלי , ואף חלו בו שינויים בחקיקת הכנסת ובפרשנות בית המשפט . יש אומרים שאופייה הדמוקרטי של המדינה מחייב לכפוף את זהותה היהודית של המדינה לתביעה לשוויון אזרחי מלא , יש אומרים ששימור זהותה היהודית של המדינה מחייב לכפוף את התביעה לשוויון , ויש המנסים להפגיש שני מאפיינים אלו ובכך להעשירם . השאלה בדבר היחס לנכרים במדינת ישראל היא אחד הביטויים למתח זה . מדינת ישראל מתוקף הגדרתה " מדינה יהודית" נתבעת לשמש בית לאומי לכל יהודי החפץ בכך , לשמר את זהותה היהודית , לפתחה 1 על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לסוף שנת 20 . 3 % : 2009 ערבים ( מוסלמים , נוצרים ודרוזים ) ו 4 . 3 % אחרים ( רובם עולים ובני משפחותיהם שאינם רשומים כיהודים . ( 2 תיקון מספר 9 שבוצע בשנת 1985 בחוק יסוד הכנסת , התשי ; "ח-1958 חוק יסוד כבוד האדם וחירותו , התשנ . 1992-ב" 3 עיינו אבינועם רוזנק , " עיון מחודש במתח בין יהדות למדינה דמוקרטית לאור הפילוסופיה של ההלכה , " בתוך : אביעזר רביצקי ( עורך , ( דת ומדינה בהגות היהודית במאה העשרים , ירושלים : המכון הישראלי לדמוקרטיה , תשס"ה , עמ' . 489-566
|
|