|
|
עמוד:9
ששותפות בה גם אומות העולם . לכן חוקי ההלכה בדבר הנוכרי אינם תקפים , והמדינה רשאית לעצב את חוקיה על פי נורמות דמוקרטיות אפילו כשמדובר בנכרים עובדי עבודה זרה . המודל הרביעי התבסס על האיסור להפר אמנות בין לאומיות והצהרות שהמדינה התחייבה להן כדי למנוע " חילול השם" שעלול להיגרם בשל כך . מגילת העצמאות הייתה הבטחה ממלכתית פומבית והיא מחייבת מבחינה הלכתית . לכן על מדינת ישראל לקיים את הצהרתה במגילה לקיים שוויון זכויות לכל אזרחיה ללא הבדל דת , גזע ומין . המודל החמישי מוצא את יסודותיהן של הנורמות הבין לאומיות שהתחדשו בעת האחרונה ב"דרכי נועם" שעליהן ציוותה התורה ובתקנות שתוקנו " מפני דרכי שלום" ביחסים בין יהודים לגויים . לפי מודל זה תקנות אלו לא נקבעו מסיבות תועלתניות , אלא מתוך הכרה בכך שהשלום בין בני אדם מוצב כתכליתה הכללית של התורה . לפיכך נטען שיש לחדש בימינו תקנות שוויוניות בין יהודים לנוכרים כדי למנוע " איבה . " הפליות הלכתיות בין יהודים לגויים התקבלו בעבר בהבנה , על רקע אי השוויון הרווח בעולם , אך בימינו כל הפליה תגרור איבה ולכן יש חובה הלכתית לחוקק חוקים המשווים בין יהודים לנוכרים . המודל השישי מציב גישה הלכתית רדיקלית יותר . לפי מודל זה דרושה התחדשות הלכתית עקרונית בתחום , כיוון שהתפתחותן של הנורמות האנושיות בקרב אומות העולם מחייבת עדכון מקיף של היחס לנוכרים . כל ההלכות שנאמרו בעבר התייחסו לגויים אשר אמונתם האלילית השפיעה על התנהגותם הלא מוסרית . לכן הלכות אלו אינן נוגעות בגויי זמננו האוחזים בעמדות דתיות מוסריות . אשר על כן מגילת העצמאות היא בסיס נאות ליחס לנוכרים במדינת ישראל . כמעט כל הגישות הפנימו את הנורמות הבין לאומיות התובעות שוויון זכויות לכל אזרחי המדינה ומצאו עיגון הלכתי לנורמות אלו . נתקבעה בהלכה הגישה האוניברסלית , שאינה תובעת מן הנוכרי לשנות את זהותו התרבותית ובד בבד מכירה בו כאזרח שווה זכויות , כולל הזכות לבחור את נציגיו לכנסת ולהיבחר אליה . אך דווקא הדגשתה של קביעה זו חידדה את הצורך להביא לידי ביטוי את זהותה היהודית של המדינה בדרכים אחרות . החלה מוחלטת של תביעת השוויון עלולה להביא לביטולה של מדינת הלאום היהודית , והיא נוגדת באופן בסיסי את תפיסתה השואפת להחיל את חוקיה גם בהיקף המדיני של הקיום היהודי . האיזון בין זכויות אזרח מלאות ללא יהודים במדינת ישראל לבין שמירה על זהותה היהודית של המדינה הביא לפיתוח ההבחנה בין " זכויות פרטיות" ל"זכויות לאומיות . " על פי הבחנה זו אפשר לתת לנכרים במדינת ישראל זכויות פרטיות אך לא זכויות לאומיות . הבחנה זו אינה חדה , ומנעד הדעות באשר להגדרת זכויות פרטיות משתרע מהגבלה מעשית של הזכות להיבחר בחקיקה ועד מתן שוויון זכויות מלא הכולל גם הכרה ותמיכה בתרבותו של הנוכרי . יש המתנים זכויות מלאות בהצהרה על הכרה
|
|