|
|
עמוד:13
הייתה הפתעה מוחלטת , על אף שהשטח " בער : " המפלגה הנאצית שלטה בגרמניה , ליל הבדולח כבר התרחש וגירוש יהודים מגרמניה נמשך - גם לביתנו הגיעה משפחה מגרמניה שחיפשה מקלט . היום , אינני מבינה איך לא הבנו ולא חשנו , שהאדמה רועדת תחתינו . אני גם לא זוכרת שבתנועה חשבנו , שאנחנו נתונים בסכנת חיים . הקהילה טיפלה ביהודים שגורשו מגרמניה ואנו המשכנו בשגרת חיינו . אני אברח , אליי ככה לא יתייחסו ב-1 בספטמבר 1939 הגרמנים פלשו לפולין . קאליש קרובה מאוד לגבול , כך שהם הגיעו אליה תוך יום-יומיים . היו אלה ימי החופש הגדול ואני שהיתי בבית הוריי . המטוסים טסו מעלינו ואנחנו הבנו שפרצה מלחמה . כל יהודי העיר ברחו לבלשקי – עיירה המרוחקת מהגבול . הבריחה הזו הייתה קצת משעשעת , שכן נאחזנו בכל אמצעי התחבורה שיכולנו להשיג – עגלות , סוסים וכמובן שצעדנו ברגל . כשהגענו לעיירה הראשונה פגשנו את הגרמנים שהקדימו אותנו . נחרדנו מהעוצמה הגרמנית , בעיקר כשראינו צבא ממונע ובעל יכולות . אני זוכרת , שהגרמנים צחקו עלינו : " מה אתם חושבים , שאתם יכולים לברוח מהצבא שלנו ? ולאן תברחו " ? שאלו בלעג . ואכן , כל יהודי קלאיש נאלצו לחזור לביתם . מבחינתי האישית , המלחמה קטעה את לימודיי . תמיד אזכור את החייל הגרמני , שאמר לי פעם : " אנחנו מהוורמאכט , מהצבא הגרמני , לכן אתם , היהודים , עדיין במצב טוב . חכו ותראו כשיבואו אנשי ה-אס . אס ... אז כבר תכירו באמת את הגרמנים . " גם החיילים הגרמנים שלחו יהודים למחנות עבודה והתנכלו להם בכל דרך אפשרית , ואנחנו , הצעירים , עדיין לא הבנו עד כמה המצב חמור . . 5 פוגרום שנערך ביהודים ברחבי הרייך השלישי ( גרמניה ואוסטריה , ( בלילה שבין ל-10 ה-9 בנובמבר . 1938 בחופשת נעורים . ויטקה רביעית משמאל
|
|