|
עמוד:9
מבוא ספר זה עוסק בשבע - עשרה דמויות נשיות אשר סיפוריהן עולים בספרי המקרא , ואשר נסיבות חייהן מחייבות אותן להכרעות קשות . פועלן של הנשים הללו כרוך בדילמות מוסריות , או שהדמויות עצמן הן חידתיות ומציגות בפני הקורא והמעיין דרכים שונות ומנוגדות להבנת הלכי הנפש שלהן והערכה ספרותית של מעשיהן . סופרי המקרא אינם מרבים להציג את לבטיהם , מחשבותיהם ורגשותיהם של גיבורי הספרים . פרשת עקדת יצחק ( בראשית כב , א - יט ) היא דוגמה טובה לדבר . בתשעה - עשר פסוקים אלו מסופר על ההוראה האלוהית המפורטת ועל ההכנות היעילות של אברהם לביצועה , על המסע בן שלושת הימים אל " אחד ההרים , " על " המקום " שנראה מרחוק ועל פרידת אברהם ויצחק מן הנערים הנלווים , על ההכנות , על מעשה העקדה , על התגלות המלאך , על קריאתו " אל תשלח ידך " ועל בשורתו " עתה ידעתי כי ירא אלהים אתה . " כן מסופר על הקרבת האיל הנאחז בסבך , על קריאת המקום בפי אברהם בכינוי " ה ' יראה , " על קדושת " היום " ועל ההתגלות החוזרת לאברהם . לבסוף מובאות הברכה וההבטחה לאברהם , והסיפור נחתם בידיעה על המסע בחזרה לבאר שבע . יותר מכול ניכרים כאן היעדרם הכמעט מוחלט של הרהורים , ספקות ורגשות . איננו יודעים מה חש האב ועל מה חשב , מה חש
|
|