|
|
עמוד:5
מבוא גולדה אחיעזר וראובן אנוך קובץ המאמרים מחקרים ביהדות קווקז , גאורגיה ובוכרה : היבטים היסטוריים , סוציולוגיים ותרבותיים מוקדש לקהילות ישראל של קווקז – יהודים הרריים , גאורגיה – יהודים גאורגיים , מרכז אסיה – יהודי בוכרה , ויהודי חצי האי קרים , המיוצגים על ידי קהילות הקרימצ'אקים – היהודים הרבניים והיהודים הקראים . המשותף לכל הקיבוצים היהודיים האלה הוא העובדה שרובם ככולם ישבו בשטחים של האימפריה הרוסית בגלגוליה השונים , ולאחר מכן – במסגרת המדינית של ברית המועצות . לכל הקיבוצים היהודיים הללו משותפת חוויית הקולוניאליזם הרוסי-סובייטי . מרביתם של בני העדות האלו צמחו בסביבה המוסלמית , מלבד יהודי גאורגיה , אך גם לאלה שורשים עתיקים בארצות האסלאם , ואפשר לראות בהם חלק מיהדות המזרח מבחינה היסטורית , גיאוגרפית ולשונית . כל הקהילות הללו זכו לתשומת לב מחקרית כבר במאה . ה-19 תנועת ההשכלה היהודית אשר צמחה במערב אירופה במחצית הראשונה של המאה ה-18 והגיעה לשיאה במזרח אירופה בשנות ה-60 של המאה , ה-19 הולידה , בין השאר , את הלאומיות היהודית . מגמות לאומיות הביאו את אנשי ההשכלה היהודית במאה ה-19 לרעיון קיומה של היסטוריה יהודית משותפת של כלל קהילות ישראל , ולתפיסת האחריות על קהילות שעוד לא הגיעו לשלב המודרניזציה . אחריות זו עוררה אותם להגן על בני הקהילות בארצות רחוקות , מפני האנטישמיות ושרירות לבם של השלטונות , ואף להקים לשם כך ארגונים הפועלים בדרכים דיפלומטיות וכלכליות . יהודי אירופה ראו עצמם כנושאים את בשורת הנאורות , ובתור שכאלה אחראים על " תיקונם" של היהודים בארצות הטרום-מודרניות בתחומי החינוך וסדרי החיים , שכן אלו חיו , מבחינת יהודי אירופה המודרניים , ב"עולם הישן . " מגמות אלה שהלכו יד ביד עם השאיפה לידע והתהוות התודעה ההיסטורית , עוררו התעניינות הולכת וגוברת בקרב משכילים יהודים , כולל היסטוריונים דגולים , בקהילות יהודיות המרוחקות גיאוגרפית מאירופה . גם העיתונות היהודית במזרח אירופה מאמצע המאה ה-19 שפעה כתבות על מגוון קהילות יהודיות " אקזוטיות , " ודיווחה על קורותיהן ומנהגיהן הן בארצות שהיו תחת חסות האימפריה הרוסית והן מחוצה לה . גם סוגיית התגיירות הכוזרים תפסה מקום חשוב בתודעתם של כותבים וקוראים יהודים בתקופת ההשכלה . ההתעניינות ב"אקזוטיקה" בקרב משכילי רוסיה צמחה , בין השאר , על רקע רוח הרומנטיזם בחברה הרוסית המשכילה , שאחד הגורמים לה היה היכרות עם עמי קרים וקווקז – תושבי השטחים שסופחו לאימפריה הרוסית במאות ה-18 וה . -19 מגמת הרומנטיזציה של העממים והארצות האלה מצאה את ביטויה ביצירותיהם של מיטב המשוררים , הסופרים והאמנים הרוסים . אצל המשכילים היהודים ברוסיה התבטאה מגמה זו בחיפוש אחר היהודי המקורי ה"אוריינטאלי" האבוד בנבכי הגלות , בעל תכונות האופייניות כביכול ליהודי ארץ ישראל בתקופה עתיקה , תקופה שקדמה לגלות ו"קלקוליה . " בה בעת , ההתעניינות בקהילות המזרח באה לידי ביטוי בכתבי " חכמת ישראל"
|
|