|
|
עמוד:43
הכישלון המודיעיני 11 / 9-ב וברצח הספורטאים במינכן נקודת מפנה בהתייחסות לנושא הממ"ס היתה לאחר המתקפה על התאומים . שתי ועדות חקירה אמריקאיות חקרו את הנושא ופרסמו את מסקנותיהן , האחת ב 2002 - והשנייה ב 2004 - הוועדות היו תמימות דעים לגבי הכישלון המודיעיני ויכולת קהיליית המודיעין האמריקאית לסכל את המתקפה זמן רב לפני שבוצעה . במהלך עבודת הוועדות התגלו פרטים מביכים על האפקטיביות הנמוכה יחסית של פעילות הממ"ס בארה"ב . המסקנות לא היו שונות מאלה של ועדות חקירה שעסקו במתקפות פתע ובהפתעות אסטרטגיות . למודיעין האמריקאי לא היה מחסור במודיעין , ממקורות גלויים וממקורות חשאיים , לגבי כוונותיו של אוסאמה בן - לאדן לתקוף בתוך ארה"ב , והיה ניתן לסכל את המתקפה בזמן . המודיעין האמריקאי כשל בשיתוף במידע בתוך קהיליית המודיעין ובתוך ארגוני המודיעין עצמם . לפיכך לא נחשפו כוונות אל - קאיעדה ולא נודע על המחבלים ששהו בארה"ב במשך מספר חודשים לפני המתקפה ולמדו לטוס . בדיעבד התברר כי בידי המודיעין האמריקאי היה מידע ממוקד על המחבלים שחטפו את המטוסים הן לפני שהגיעו לארה"ב וכן בשעה שלמדו טיסה בארה"ב ובתקופה המיידית שקדמה למתקפת הטרור . הצעות שהועלו לאחר 11 / 9 לשינוי תפישתי בארה"ב לגבי הנושא הממ"ס כללו אפשרות להקים גוף ייעודי לנושא זה , שעדיין באחריות ה , FBI - אך לא יצאו אל הפועל ולא זכו לדיון משמעותי . הכישלון המודיעיני שהוביל לפיגוע במרתון בוסטון ( 2013 ) הראה כי לקחי 11 / 9 לא יושמו במלואם . אחד הנושאים החשובים שנחקר גם בועדות החקירה של אסון התאומים היה יחסי הגומלין ושיתוף פעולה בין ארגוני המודיעין , כולל עם הממ"ס . שיתוף פעולה זה נדרש במיוחד כאשר פעולות הטרור המכוונות כלפי המדינה מתוכננות מחוץ למדינה , בשעה שהממ"ס מתמקד בדרך כלל במדינה שלו . ועדות החקירה של 11 / 9 ביקרו קשות את שיתוף הפעולה הלוקה , עד כדי הערכה כי אם היה שיתוף פעולה טוב - ניתן היה למנוע את מתקפת הטרור . במקרה של ישראל , חקירת רצח הספורטאים הישראליים באולימפיאדת מינכן ( 1972 ) העלתה בעיה דומה . ועדת קופל שמינתה ממשלת ישראל לחקור את הנושא ; התמקדה בכשל אבטחת הספורטאים ולא בחנה לעומק את הכשל המודיעיני . הוועדה התעלמה ממידע שהגיע מהמוסד לשב"כ תקופה קצרה לפני פתיחת האולימפיאדה , על כוונות ארגון " ספטמבר השחור" לבצע פיגוע משמעותי בחו"ל . מידע זה לא הוערך נכון ולפיכך לא הגיעה התרעה לגורמי האבטחה בשב"כ , שכשלו בהיערכות להגנת הספורטאים . גם ללא מודיעין קונקרטי , היה על גורמי האבטחה בשב"כ להעריך נכון את איומי "ספטמבר השחור" בדבר ביצוע פיגועים נגד ישראל בחו"ל . דו"ח ועדת קופל פורסם רק אחרי כ 40 - שנה , כנראה כדי להצניע אם לא לטשטש את המחדל המודיעיני והאבטחתי ולהתמקד במחדל הגרמני של היעדר אבטחה מתאימה וכישלון פעולת החילוץ . סיכום הממ"ס נמצא עדיין "מתחת לרדאר" בכל הקשור למחקר ולהוראה אקדמית . בתחומי מודיעין אסטרטגי מבינים את תרומת החשיפה ( המבוקרת ) למחקר אקדמי , כפי שבא לידי ביטוי לדוגמה באתר האינטרנט של ה CIA - וה . NSA - המאמרים במגזיני המחקר של שני הארגונים הללו נכתבים על ידי אנשי מודיעין בעבר ובהווה וכן על ידי אנשי אקדמיה . בישראל מתפרסמים לעתים רחוקות מאמרים העוסקים בממ"ס וספרי זיכרונות של בכירים בשב"כ , אך לא מחקרים מקיפים המבוססים על חומרים ארכיוניים וראיונות הדנים באירועים משמעותיים ובביקורת מחקרית מנומקת . סדרת הטלוויזיה "שומרי הסף" והספר שיצא בעקבותיה ( מורה , ( 2014 הכו רבים בתדהמה לא בגין חשיפת סודות שלא היתה , אלא בעיקר מאחר והבינו כי חלק מהנושאים שהועלו בסדרה ובספר היו צריכים להיות מובאים זה מכבר לידיעת הציבור , ובחלקם אף לעלות לדיון ציבורי . לא היה נימוק משמעותי מדוע לא לעשות כן למעט שמירת סודיות מוגזמת . עוד לפני כן , הספר "בן החמאס" והסרט בעקבותיו זכו להצלחה מסחרית ונתנו תמונה אותנטית חסרת תקדים אודות פעילות השב"כ בקרב ההנהגה הבכירה של החמאס בתקופת האינתיפאדה השנייה . הדיסציפלינה המודיעינית של הממ"ס , לדוגמה בתחום הערכת המצב וההתרעות על שינויים משמעותיים , יכולה להשתלב במחקר אקדמי אודות התקוממויות אזרחיות וצבאיות . שילוב זה יכול להוות תרומה למחקר האקדמי בנושאי ביטחון הפנים בישראל ובמקומות אחרים בעולם . › את ההערות המלאות ניתן למצוא במהדורה האינטרנטית של מבט מל"ם אפשר כי המיקוד בסיכול טרור הביא להתעלמות מהשפעת זרמים שפעלו מתחת לרדאר המודיעיני ופרצו בהפתעה לרחוב באופן המוני , ספונטני ודיפוזי וחוללו את האינתיפאדה רצח הספורטאים במינכן ( בצילום : חדר הספורטאים לאחר הפיגוע . ( הוועדה שמונתה לחקור את הנושא התמקדה בכשל אבטחת הספורטאים ולא בחנה לעומק את הכשל המודיעיני
|
|