|
|
עמוד:30
חוסיין חיכה לאסד המלך חוסיין חתם על הסכם השלום בשנת , 1994 מתוך הבנה שירדן אינה הולכת להסכם שלום נפרד עם ישראל , אלא שהיא מקדימה במקצת הסכם בין סוריה לישראל . נראה שבכך האמין גם רה"מ רבין , שהסכים קודם לכן לנסיגה ישראלית מלאה מרמת הגולן במסגרת הסכם שלום עם סוריה ד"ר שמואל אבן | אל ) ם" במיל ( ' קצין מחקר ותיק , רמ"ח בקרה באמ"ן בעבר הקדמה מאמר זה מציג את התהליך שקדם לחתימת הסכם השלום בין ישראל לירדן , בדגש על הקשר שבין חתימת ההסכם למשא ומתן בין ישראל לסוריה . בדיעבד התברר , כי בעת חתימת הסכם השלום , ב 26 - באוקטובר , 1994 התמלאו כל התנאים המוקדמים שהציב לעצמו מלך ירדן חוסיין , כפי שצוינו בזמנו בהערכת המודיעין של אמ , ן" שהוצגה בשנת . 1993 התנאים היו : פריצת הדרך במו"מ בין ישראל לפלסטינים , פריצת דרך במו"מ בין ישראל לסוריה , וכמובן הסכמה ישראלית לדרישות ירדן מישראל במו"מ . כשנחתם הסכם השלום עם ירדן , נראה היה שחוסיין ויתר על התנאי של פריצת הדרך במו"מ בין ישראל לסוריה , שנחשב לתנאי השלישי בחשיבותו . ברם , לאחר רצח ראש הממשלה יצחק רבין נודע כי פריצת דרך במו"מ בין ישראל לסוריה אכן התקיימה בתקופתו , עוד לפני חתימת הסכם השלום עם ירדן , אך לבסוף לא הבשילה להסכם . במו"מ החשאי שקיים רבין עם נשיא סוריה , חאפז אל - אסד בתיווך אמריקאי , הסכים רבין לנסיגה ישראלית מלאה מרמת הגולן , במסגרת הסכם שלום . בכך הביא לפריצת דרך במו"מ החשאי בגזרה זו . הוספת החלק הזה לפאזל ההיסטורי מעלה , כי חוסיין המתין עד לפריצת דרך במו"מ בין ישראל לסוריה ורק אז נאות לחתום על הסכם שלום עם ישראל , כפי שהעריך אמ . ן" התהליך המדיני עד 1994 מתחילת שנות ה 70 - התקיימו יחסים קרובים בין ישראל לירדן , כאשר ברקע עמד איום משותף - אש"ף . לאחר שוויתרה ירדן על הריבונות על הגדה בשנת , 1988 הצטמצמו המחלוקות בין המדינות למספר סוגיות בילטרליות , כגון סימון הגבול בערבה , חלוקת מי הירדן ושימור המעמד המיוחד של ירדן במקומות קדושים למוסלמים בירושלים המזרחית . בין מנהיגי המדינות שררו יחסים מצוינים , שהתבטאו בפגישות חשאיות . ברם , ירדן לא העזה ללכת בעקבות מצרים , שחתמה על הסכם שלום עם ישראל במרץ . 1979 בעקבות ועידת מדריד בשנת , 1991 החל מו"מ בין ישראל לצדדים ערביים - הפלסטינים , ירדן , סוריה ולבנון . ירדן דגלה בשלום כולל בין ישראל לצדדים הערבים . ב 13 - בספטמבר 1993 חתמו ישראל ואש"ף על “ הצהרת העקרונות בדבר הסדרי ביניים של ממשל עצמי" ( הסכם אוסלו , ( 'א מבלי להתחשב בירדן . יום למחרת הזדרזה ירדן לחתום עם ישראל על סדר יום מוסכם למו"מ בין שתי המדינות , שגובש כבר בשנת . 1992 מהלך זה המחיש את הסירוב של ירדן לרוץ לפני הפלסטינים אל מול חששה לפגר מאחור , כדי שלא יפגעו האינטרסים שלה . נראה שאסטרטגיה ירדנית זו , של התקדמות מהירה להסכם לאחר פריצת דרך בגזרה שכנה , התממשה גם בערוץ הסורי . ישראל ניסתה לנצל את פריצת הדרך במו"מ עם הפלסטינים לקידום הסכם עם ירדן . לשם כך יצא שר החוץ שמעון פרס בתחילת נובמבר 1993 לביקור חשאי בעמאן . שם השיג עם המלך חוסיין הסכם עקרונות קצר . כעבור מספר ימים , ובהתייחס לשאלה האם ירדן תלך לשלום נפרד עם ישראל , הבהיר חוסיין חד - משמעית : “ הפתרון הנפרד אינו בא בחשבון . " עם זאת , חוסיין הסכים להתקדמות ביחסים . למשל , בדצמבר 1993 נחתם זיכרון דברים בנוגע לפעילות בנקים ירדנים ביהודה ושומרון ונקבע נתיב תעופה חשאי בין המדינות . אמ"ן העריך בזמנו , כי ירדן כבר פנתה לשלום עם ישראל כבחירה אסטרטגית , ותסכים להתקדם במו"מ עד לפתרון כל המחלוקות ואף להדק את קשריה עם ישראל בתחומים בעלי חשיבות לאינטרסים שלה - אך החתימה הפורמלית על הסכם השלום תתעכב עד שתחול פריצת דרך במו"מ עם סוריה . גם ארה"ב החזיקה בעמדה כזו . בפגישת חוסיין עם נשיא ארה"ב קלינטון ביוני , 1993 האמריקאים זיהו אצל המלך רצון לשלום , והעריכו כי מחלת הסרטן שבה לקה ( ואחר כך החלים זמנית ) האיצה בו להותיר מאחוריו ממלכה יציבה . עם זאת , הבהירו , כי “ ירדן לא תחתום על הסכם שלום עם ישראל עד שלא תחול פריצת דרך עם סוריה , " כפי שמסר שר החוץ האמריקאי וורן כריסטופר לישראל בינואר . 1994 ההבחנה בין “ פריצת דרך" במו"מ ובין “ הסכם חתום" בין סוריה לישראל חשובה להבנת האסטרטגיה הירדנית . פער הזמנים , שאמור היה להתקיים בין שני האירועים הללו , אמור היה להיות גם חלון ההזדמנויות של חוסיין . מצד אחד , ירדן לא יכלה להרשות לעצמה להסתכן ולהקדים את סוריה בחתימת הסכם עם ישראל , בטרם חלה פריצת דרך במו"מ בגזרה זו ; ומצד שני , ירדן לא יכלה לפגר אחרי סוריה , כדי שלא יפגעו האינטרסים שלה מול ישראל וארה"ב . עצם ההסכמה לחתום על הסכם שלום עם ישראל היה הנכס העיקרי שבו יכול היה חוסיין לסחור מולן . על המלך היה לתמרן ולהשיג את יעדיו , תוך שהוא מקדים במקצת את ההסכם בין ישראל לסוריה . אסטרטגיה ירדנית זו היתה נכונה גם ביחס לפלסטינים . נראה שחוסיין העריך בהמשך הדרך , בעידוד ישראל וארה"ב , שפריצות הדרך בגזרות האחרות יבשלו להסכמים , כך שההסכם הירדני לא יישאר מבודד . פריצת הדרך בגזרה הסורית והשלכותיה על ירדן באוגוסט 1993 נחת בדמשק שר החוץ האמריקאי וורן כריסטופר ואמר לאסד , כי “ ישראל מוכנה לנסיגה מלאה מהגולן בתנאי חוסיין מדליק לרבין סיגריה . סוריה שידרה את הטקס בטלוויזיה הממלכתית , מתוך הבנה ברורה שהיא הבאה בתור
|
|