|
|
עמוד:12
כשלים ולקחים מבצע "סוזאנה , " שנודע לימים כ"עסק הביש , " החזיר ללב השיח הציבורי הישראלי את השאלה "מי נתן את ההוראה . " ? לרגל ציון 60 שנה למבצע ראוי לבחון את עיקרי הכשלים והלקחים שאפשר וצריך להפיק מן האירוע נחם אילן | פרופ , ' סא ) ל" מיל ( ' שירת ביחידה , 8200 חוקר את ההיסטוריה האינטלקטואלית של יהודי ספרד והמזרח בימי הביניים ובעת החדשה , עומד בראש בית הספר ללימודי היהדות בקמפוס ירושלים של הקריה האקדמית אונו ומכהן כראש הקרן להנצחת קדושי קהיר ביולי 2014 מלאו 60 שנה למבצע " סוזאנה , " שנועד למנוע את יציאת הבריטים ממצרים כתנאי מקדים להצטרפותה ל"ברית בגדאד . " הברית הצבאית והמדינית כללה את בריטניה , עיראק , טורקיה , פקיסטן ואיראן , והתקיימה בשנים . 1979-1955 הכוח שהוציא לפועל את המבצע כלל צעירים יהודים ציונים מאלכסנדריה , שהופעלו בידי אברי אלעד , קצין ביחידה . 131 הלה שיתף פעולה עם המודיעין המצרי , והסגיר לידיו את חברי החוליות באלכסנדריה ובקהיר , וכן לוחם מודיעין מעולה שפעל באותה עת במצרים , סא"ל מאיר ( מקס ) בינט . משכשל המבצע הדהדה בציבוריות הישראלית השאלה " מי נתן את ההוראה , " ? ונותרה בלב השיח עד מלחמת ששת הימים ב . 1967 - בעקבות הכישלון הודחו ראש אמ"ן , אל"ם בנימין גיבלי , ושר הביטחון פנחס לבון . במהלך השנים הבאות הביא העניין - שכונה בתקשורת " הפרשה" ו"עסק הביש" - לנפילת ממשלות בישראל ולסיום כהונתו של דוד בן גוריון כראש ממשלה . עד היום אין תשובה מוסמכת ורשמית לשאלה זו , אף כי מכלול הנתונים מלמד כי את ההוראה להפעלת החוליה האלכסנדרונית נתן ראש אמ"ן גיבלי בגיבוי הרמטכ"ל משה דיין . ב 21 - בדצמבר 2014 מלאו 60 שנה להתאבדותו של מאיר בינט בכלא המצרי . ב 31 - בינואר 2015 מלאו 60 שנה להעלאתם לגרדום של סא"ל שמואל עזר ושל סא"ל ד"ר משה מרזוק . מועדים אלה הם עת מתאימה לבחינה מחודשת של עיקרי הכשלים והלקחים שראוי להפיק מן האירוע . יש להם משמעות גם עתה וגם להבא . הכשלים העיקריים . 1 החלטה בעלת משמעות מדינית אסטרטגית מובהקת התקבלה בידי קצינים בכירים , בלא לשתף את שר הביטחון ואולי גם את ראש הממשלה . . 2 עיקרון בסיסי בעבודת המודיעין ועיקרון חיוני בפעילות חשאית לא נשמר – מידור . חברי שתי החוליות הכירו אלה את אלה , ומקצתם גם את בינט . . 3 חלק מחברי החוליות הגיעו ארצה במהלך 1953–1952 להשתלמות צבאית ומודיעינית , שבפועל לא הכשירה אותם למשימותיהם . . 4 אדם בלתי אמין ובעל עבר פלילי , שגורש מצה"ל והורד לדרגת טוראי על עבירה שהיה עמה קלון , נשלח להפעלת החוליה האלכסנדרונית , בלא שנבדק כראוי טרם גיוסו מחדש . לאחר נפילת הרשת אברי אלעד לא נחקר , המשיך בשירותו ביחידה , 131 ונהנה מגישה חופשית למידע בארכיון צה"ל , וכך יכול היה להמשיך בבגידתו ובשירותו למען המודיעין המצרי . . 5 לו הצליחה הפעולה בקולנוע " ריו" באלכסנדריה ב 23 - ביולי , 1954 שבה מטען תבערה התלקח בטרם עת בכיסו של אחד מחברי החוליה , הייתה מביאה לפגיעה בחפים מפשע . . 6 ממשלת ישראל וצה"ל התכחשו לחברי החוליות . ראש אמ"ן והרמטכ"ל עסקו בהתנערות מאחריות , בזיוף מסמכים ובהדחת עדים לשקר . . 7 הפעלת יהודים תושבי מצרים בפעולות חבלה בארצם הביאה להחמרת יחס השלטון כלפיהם , וכן לפגיעה ישירה במאות משפחות בעקבות לכידת חברי החוליות . הפעולה סיכנה את כל יהדות מצרים והאיצה את ההחלטה לגרש רבים אחרי מבצע " קדש" . ( 1956 ) . 8 לאחר מבצע " קדש" הוחמצה הזדמנות להחליף את האסירים תמורת כ 5 , 000 - שבויים , בהם קצינים בכירים ובראשם הגנרל דגוי , מושל רצועת עזה בעת המבצע , שישב בראש בית הדין שדן את האסירים . שחרור האסירים אפילו לא נדון בין ישראל למצרים רק משום שמשה דיין לא ביקש זאת . . 9 יד מכוונת מנעה חקירה יסודית של הטעויות , הכשלים והמחדלים שהובילו למבצע , שנתגלו במהלכו ושהתרחשו בעקבות כישלונו . המניע היה שיקולים אישיים , זרים ופסולים . . 10 עם שחרור האסירים והגעתם לארץ לא נערך עימות בינם לבין מפעילם אברי אלעד כדי להבהיר נושאים עלומים . . 11 ארונותיהם של מרזוק ושל עזר הגיעו ארצה למרות היעדר הטיפול של ממשלות ישראל בנושא . מה שהביא למהלך היה יוזמה מצד ד"ר יוסף מרזוק , אחיו הצעיר של משה , שפנה ב 1977 - במכתב אישי אל נשיא מצרים אנור סאדאת . לסאדאת היה נוח להציג את הסכמתו להעלאת הארונות כמחווה הומניטרית , בשל השיחות החשאיות שקיים אז עם ישראל . הלקחים העיקריים . 1 הדרג המדיני הוא המאשר מבצעים בעלי משמעות מדינית . . 2 המידור הוא תנאי חיוני בעבודת המודיעין ובפעילות חשאית . . 3 חייבת להיות הלימה בין משימה להכשרה . פרח טיס שלמד להטיס פייפר סא"ל מאיר ( מקס ) בינט . נאמנות רעיונית ואחריות אישית
|
|