כיתת אמ"ן

עמוד:5

" מטבע הדברים , הניהול תובע הרבה זמן . אני בודק את עצמי מדי חודש – כמה זמן הקדשתי לשוטף וליומיום וכמה זמן לתחומים של בניין כוח וכיו"ב , שתוצאותיהם לא בהכרח יבואו לידי ביטוי בקדנציה שלי . כשאני רואה שיש חוסר איזון - אני מאזן בחודש הבא . אני עוסק בניהול החיל בתקופה מאוד מאתגרת משאבית , הן בהיבט הכספי והן נוכח תהליך פיטורים מאוד לא פשוט , אמנם פחות קשה ביחס לשאר הצבא , ועדיין . אני חושב שאנחנו בתהליך של השתפרות , שהחל בימי קודמיי , של פיתוח האנשים . זה מתחיל בהתאמתם לחיל , מהאיתור דרך ההכשרות וכלה במסלול השירות . ואני מרגיש שהאנשים שלנו היום בעלי מסוגלות , איתנות ומקצועיות ברמות גבוהות . התחום השני הוא הרשתיות – תהליך שעסקנו בו בשנתיים האחרונות . לחיבור יחידות אמ"ן במובן הרשתי יש משמעות במאקרו - לא רק היותנו מחוברים זה לזה במחשב אלא יצירת דרך חיים של מרחב משותף של חשיבה , של התנהלות . זה מנוגד לתרבות המידור האמ"נית , גם בגלל שבסוף יש ליחידות צרכים משל עצמן והן חולקות אותם משאבים . התהליך עדיין לא תם , אבל בכל מקום שבו הוא עובד , התפוקות המודיעיניות והמבצעיות עולות . " התפוקות הללו נמצאות ב"קצה הצינור . " כמה חשיבות אתה נותן לדרך – לבניית תורה , לתשתית , דברים שלא נמדדים ישירות בתפוקה ? " יש פה לבנה נוספת על גבי חומה , שבנו לפני קמנ"רים ומפקדים אחרים בחיל . אנחנו עוסקים בתורה הרבה שנים באמ"ן , ולמרות עיסוק די שיטתי , לא התקדמנו בצורה שהיינו רוצים . האתגר הוא קצב ההשתנות הגבוה . בחודשים האחרונים הבנו שצריך לשנות את השיטה . לעבור מספרים עבי כרך , שלוקח שנים לכתוב ועד שהם יוצאים לאור הם כבר לא רלבנטיים , לטובת שיטה יותר דינמית ומהירה , אגב חשיבות מרכיב ההשתנות הטכנולוגית . אנחנו פועלים לכתיבת תורה ותפיסות במעין ויקי - תורה , כמו ויקיפדיה , גם משום שזה במדיה הדיגיטלית אבל גם כי זה הרבה יותר און - ליין , נתון לעדכון ולשינוי . החל בתורות מערכתיות ויחידתיות , דרך תורת היומינט , תורת הסיגינט , תורת המחקר , וכלה בדברים יותר ספציפיים . אין ספק שתורה ותהליכים חשובים ליכולתנו להתקדם . " איך ניתן לשפר את שמירת התרבות הארגונית בחיל ? כמה מקום יש בחיל למי שהובילו אותו ? " תרבות ארגונית היא ביטוי גדול , שכולל בתוכו הרבה דברים : מהיבטי ניהול השגרה , בטיחות ומשמעת ועד תרבות תחקיר מבצעית . מבחינת האזורים המבצעים המודיעיניים , אנחנו בדפוס פעולה נכון . אנחנו מצויים כעת בשיאם של תחקירי "צוק איתן , " שבהם אני מזהה רוחב יריעה ועומק וכנות גדולה . בהיבט של מעורבות אנשי מילואים - אין ספק שיש הבנה שהידע לא נולד עכשיו ולהיסטוריה יש חשיבות . במודיעין על אחת כמה וכמה - מי שטעה כמה פעמים יש בו את הניסיון של הטעות , שלא יסולא בפז . יש מתח בין זה לבין ההשתנות בקצב , בתדירות ובאתגרים . נדרש איזון בין שמירת ידע קודם לבין מידע חדש ורלבנטי . רוב קצינים הבכירים שפורשים נכונים לתת מהידע שלהם בשירות מילואים , ויש לתעל את זה לאזורים הנכונים - לחניכה , לליווי , לכתיבת תורות . ולבסוף , ברוב מערכי החיל , אנשי המילואים של 8200 וחטיבת המחקר – אי אפשר להתנהל בלעדיהם במלחמה . ראינו זאת ב"צוק איתן" ובמבצעים אחרים . הם המסה של האנשים , של הניסיון והידע , ולכן הם משולבים בפעילות שלנו , גם במודיעין השדה . גם היום , בעת חירום , רוב יחידות צה"ל מבוסס על אנשי מילואים . " " צוק איתן : " "סיפקנו את הסחורה" איך אתה מסכם את פעילות חמ"ן במבצע " צוק איתן , " שהזכרת ? " אנחנו בתהליך של תחקירי עומק ואני מניח שנלמד מהם . יש לא מעט מקומות בהם אנחנו שבעי רצון מרמת התחקיר שהגענו אליו , מלא- מעט דברים שקרו , ועם זאת אנחנו יודעים שלא הכל היה מושלם . ברמה של המודיעין לקבלת החלטות , אמ - ן" בהובלת חטיבת המחקר , אבל לא רק - סיפק את הסחורה . זאת במגבלות היכולת לדעת הכל על האויב , כי אף פעם לא יודעים . אנחנו מאוד שבעי רצון מהאופן שבו תיארנו את איום המנהרות ואפשרנו לצבא לטפל בו . וגם ממודיעין לקוחות , אני חושב שעשינו פריצת דרך דרמטית כי זה עולה מהמפקדים לכל רוחב היריעה ולבסוף , המודיעין הציל חיי לוחמים וגם שיפר הפגיעה במחבלים – אין ספק שזו הצלחה . " אתה ראשון , למיטב ידיעתי , שעובר מכס הקמנ"ר לכס רח"ט מחקר . מה אתה לוקח מפה לשם ? " היכרות מאוד מעמיקה ורחבה עם החיל . אמ"ן הוא גוף מאוד גדול ומולטי - דיסציפלינרי , יש בו תחומי עיסוק והתמחויות רבים . מי שגדל במערך אחד , גם אם הוא עובר פה ושם , לא מכיר את כל רוחב היריעה . תפקיד הקמנ"ר מאפשר היכרות רחבה מאוד עם החיל אבל גם עמוקה – ברמה של פעילויות ומבצעים ותהליכי עבודה ותרבות אירגונית . במישור המעשי , אני מרגיש שאני טעון בלא מעט תובנות מפעילות של יחידות ומערכים אחרים , שיאפשרו לי להטמיע את חלקם בתוך תהליכי העבודה המודיעיניים . אני מקווה שזה יאפשר לי לכוון את האנשים של חטיבת המחקר למיצוי טוב יותר של האיסוף . ישנו צורך בחיבור הדוק עם הדרג הנפרש , עם הפיקודים המרחביים , עם האוגדות , עם החטיבות ואפילו עם הגדודים . בסוף המודיעין הזה , שהולך מ , BOTTOM- ל UP- מהמטה הכללי ומטה , הולך גם ההיפך – מהמודיעין שנוצר בחטמ"רים , באוגדות , למעלה . אם נצליח יווצרו תמונה יותר שלמה ומודיעין יותר חד , ובסוף נדע לספר סיפור יותר שלם הקצינים באים היום הרבה יותר מוכנים , בעלי יכולת הכלה וחשיבה מתקדמות . היום למודיעין יש הרבה יותר השפעה . חשיבותו של קמ"ן חטיבה למפקד גדולה עשרות מונים לעומת הימים בהם אני הייתי קמ"ן חטיבה . זה נובע גם מהאיומים וגם מההתקדמות של המפקדים , שמצפים מהמודיעין ליותר לחיבור יחידות אמ"ן במובן הרשתי יש משמעות במאקרו - לא רק אם אנחנו מחוברים זה לזה במחשב אלא יצירת דרך חיים של מרחב משותף של חשיבה , של התנהלות . זה מנוגד לתרבות המידור האמ"נית , גם בגלל שבסוף יש ליחידות צרכים משל עצמן והן מתחלקות באותם משאבים . התהליך עדיין לא תם , אבל בכל מקום שבו הוא עובד , התפוקות המודיעיניות והמבצעיות עולות"

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא