|
|
עמוד:9
א . פתח דבר ספר זה הוא ספר המשך לספרי תשע אמהות ואמא : ייצוגי אמהות בסיפורת העברית החדשה . ( 2010 ) המגמה האוטוביוגרפית , המציינת את הרומנים העבריים של השנים האחרונות , הפכה את דמות האם , ואת מערכת יחסיה עם ילדיה , לאחד מנושאיה המרכזיים של הסיפורת העברית . בתשע אמהות ואמא עסקתי בעיקר בהיעדרה של "האם הטובה דייה" בסיפורת העברית החדשה . הכרך הנוכחי מרחיב את הדיון בסוגיה זו , ומגלה כי לצד רומנים המתארים אמהות שנטשו את ילדיהן , ולצד גיבורות העושות הכול כדי שלא להיות דומות לאמהותיהן , נמצא בסיפורת העברית בת זמננו גם יצירות שגיבוריהן משלימים עם אמם בבגרותם , ולצידן אף יצירות שגיבורותיהן חווות את האמהות כדבר קדוש , אלוהי . אם עברייה מי ידע חייך הספרות הפמיניסטית מרבה לעסוק בקשיים האובייקטיביים המציינים את יחסי האם וילדיה . לקשיים אלה ( העומס הגדול הכרוך באמהות והמתח הקיים בינו לבין צדדים אחרים בחייה של האם , המתח הכרוך במעבר מתלות גמורה באם לעצמאות , ועוד ועוד ) נוספו בישראל קשיים ייחודיים . הקריעה מן הבית והמפגש עם תרבות זרה פגעו לא אחת בנשים הצעירות שהיגרו לישראל וביכולתן לתפקד כאמהות . כך הדבר באשר לנשים שהיגרו לישראל מאירופה , מצפון אפריקה ומארצות ערב לפני מלחמת העולם השנייה או לאחריה , וכך הדבר באשר לנשים ששרדו את השואה . לא במקרה , "האמא היהודייה" שהיא שם דבר בעולם כולו , סמל לאהבה , לחום ולהקרבה , כמעט שאיננה מופיעה בין דפי הספורת העברית החדשה . אדרבא , בסיפורת של סופרי "דור המדינה" ושל ממשיכיהם ( עמליה כהנא כרמון , יורם קניוק , עמוס עוז , רות אלמוג , דוד גרוסמן ) נמצא שוב ושוב אמהות שאינן בריאות מבחינה נפשית , אמהות
|
|