|
|
עמוד:12
. 4 הסקר מעלה שמרבית חברי המפלגות בישראל הם פסיביים לחלוטין , וגם בקרב המיעוט הפעיל ישנם רק מעטים המקדישים חלק ניכר מזמנם לפעילות מפלגתית . . 5 כאשר נשאלו הנסקרים על עמדותיהם בנושא חלוקת העוצמה במפלגה נרשמה נטייה ברורה לתמיכה בדמוקרטיה פנים–מפלגתית ואף בהרחבתה אל מעבר לקהל החברים . . 6 בתשובות על שאלות בנושא המשמעת והלכידות המפלגתית ובדפוסי ההיענות ניכר אצל חברים רבים רצון בלתי עקיב ליהנות מכל העולמות — למשל , מלכידות סיעתית גבוהה וממתן אפשרות ההכרעה למנהיג בסוגיות שבמחלוקת בד בבד עם חופש הצבעה לחברי הכנסת של המפלגה . . 4 הפורשים א . לא נמצאו הבדלים ניכרים בין הפורשים מחברותם במפלגה לבין מי שהיו חברי מפלגה בעת הסקר מבחינת גילם , מעמדם החברתי–כלכלי וקבוצת הלאום שלהם ( יהודים או ערבים , ( אך נמצא כי בקרב קבוצת הפורשים היו מעט יותר נשים מגברים ( בהשוואה לחלקן היחסי של הנשים ברשימות המתפקדים . ( ב . מה שאפיין יותר מכול את הפורשים הוא קבוצת החברים הגדולה בקרבם שהתפקדו למפלגה זמן קצר לפני הפריימריז האחרונים לבחירת המועמדים לכנסת השמונה עשרה . ( 2009 ) ג . בסקר ניכרו הבדלים בין מפלגת העבודה לבין הליכוד בנוגע לסיבות לפרישה ואף באשר לנכונות של חברים קיימים לחדש את חברותם . הבדלים אלו משקפים , ככל הנראה , את השבר העמוק שבו הייתה שרויה מפלגת העבודה בעת הסקר , כאשר התגלע עימות פנימי בין מנהיג המפלגה אהוד ברק לבין חלקים נרחבים בשורות המפלגה ( חודשים ספורים לאחר עריכת הסקר פרש ברק מהמפלגה עם ארבעה חברי כנסת נוספים והקים את סיעת "עצמאות . ( "
|
|