|
|
עמוד:9
תקציר התרבות הישראלית היא תוצר אקלקטי של מגוון רכיבים ומקורות השפעה , ובהם התרבות העברית ה"צברית , " המסורות הדתיות הנבדלות של העדות היהודיות השונות , תרבות הצריכה והבידור המערבית בעלת האופי הקפיטליסטי , הרוחניות החדשה ( New Age ) והתרבות הערבית מוסלמית . בין השאר התרבות הישראלית מתייחדת בהיותה תרבות יהודית . ואולם על אף ההכרה הגוברת במחקר ובציבור בכך שהתרבות הישראלית רוויה בסמלים , באמונות ובפרקטיקות תרבותיות בעלות אופי " יהודי , " בכל זאת מורגש חסך בדיון אנליטי במשמעותה של הגדרה עמומה זו — "תרבות ישראלית" — הנתונה בוויכוח ציבורי . הספר שלפנינו מציע גישה אנליטית לשאלת יהודיותה של התרבות הישראלית . השאלה נבדקת באמצעות דיון משווה בהיסטוריה התרבותית של החגים היהודיים ובמשמעותם ליהודים הישראלים דהיום . שלושה חגים משמשים כאן מקרי מבחן : פסח , ט"ו בשבט ויום כיפור . מבחינה אנליטית הספר נשען על ההבחנה בין ההגדרות המצמצמות של המושג " תרבות" לבין ההגדרות המרחיבות שלו . בהגדרות המצמצמות התרבות היא זירה של פעילות אנושית המתקיימת באמצעות ממסדים וארגונים שזהו ייעודם ( תאטרון , ספרות , אמנויות פלסטיות וכד . ( ' לעומתן , בהגדרות המרחיבות נחשבת כל פעילות אנושית , אפילו יום יומית , לתרבות במידה שיש לה משמעות להגדרת הזהות האישית והקבוצתית . לאור כל זה אני מציע שלוש אמות מידה להגדרת " תרבות יהודית : " תרבות יהודית היא תרבות ( 1 ) הנישאת על ידי יהודים ( 2 ) ומתייחסת במפורש ליהודיותם ( 3 ) ולתרבויות יהודיות אחרות . מאחר שהתרבות הישראלית מתאימה במלואה להגדרה זו , המסקנה היא שיש לנתח אותה כתרבות יהודית עצמאית , אחת מני רבות , שהתקיימו , ומתקיימות , לאורך ההיסטוריה היהודית , בצד ( למשל ) התרבות ההלכתית , התרבות המיסטית והתרבות היהודית אמריקאית , שעמן מקיימת התרבות הישראלית היהודית תהליך מתמיד של עימות , ציטוט , חילוף חומרים ושאילה תרבותית . ישנן תרבויות יהודיות שאינן ישראליות , אך אין תרבות ישראלית בזרם המרכזי שאינה יהודית .
|
|