הקדמת המחבר

עמוד:ז

הקדמת המחבר ירמיה הוא המגוון שבספרי הנבואה במקרא : נבואות שירה ופרוזה לישראל ולעמים , דברי פורענות וישועה , ציטוטים מחוקי המקרא , אמרות חכמה , מזמורים אישיים ולאומיים , סיפורים מחיי הנביא ופרקי היסטוריוגרפיה - כולם נקבצו באו בו . מכאן שהספר במהותו הוא אנתולוגיה , אסופה של חומרים ספרותיים שונים שנערכו סביב מכנה משותף אחד , ונמצא שלפנינו מעין ראי למקרא כולו , שאף הוא אנתולוגיה רבת סוגים ספרותיים . ממילא משתקפות במחקר ספר ירמיה בעיות חיבור ועריכה האופייניות לחקר המקרא בכללו : האם הספר כולו הוא חיבור של ירמיהו בן חלקיהו הנביא מענתות בן המאה השביעית לפסה " נ , או שמא רק חלקו , ואולי רק מיעוטו ? מיהו עורכו של ספר ירמיה - הנביא עצמו ? מי מבני זמנו ? ושמא הספר נערך שנים רבות לאחר זמנו של ירמיהו , ואולי על ידי יותר מעורך אחד ? מה אופי החומרים הספרותיים שגובשו בעריכת הספר ? מה היו שיקולי העריכה שקבעו לאנתולוגיה את דמותה , את מבנה ואת המסר הכולל העולה ממנה משנערכה כך ולא אחרת ? מה היו גלגולי המסירה של הספר עד שנתגבש בצורתו הנוכחית בנוסח המסורה ? באיזו מידה משקף הספר נאמנה את המסיבות ההיסטוריות שעליהן הוא נםוב - ערב חורבן ירושלים , סופה של ממלכת בית דויד וראשיתה של מציאות חדשה בתולדות עם ישראל - תפוצה , פזורה וגלות ? השנים שבהן עסקתי במלאכת הפירוש , שתיים עשרה במספר , קרבוני לעבודתי לא רק מבחינה אינטלקטואלית , אלא , דרך אישיותו של ירמיהו כפי שעוצבה בספר , גם מבחינה רגשית ורעיונית . יותר ויותר מצאתי עצמי מקורב לדמות טרגית ומיוסרת זו , של מי שראה את האסון הלאומי מתרגש ובא , חש שניתן למנוע אותו על ידי התנהגות נאותה של העם ומנהיגיו , אך הבין במר רוחו שאין סיכוי שנמר יהפוך את חברבורותיו ; של מי שחזות החורבן הקשר , לא עמעמה אצלו את וודאות הגאולה הלאומית והאישית שיבואו לאחר הפורענות ; של מי שאישיותו הפרטית נבלעה כליל על ידי תחושת שליחותו , מי שקונן "אוי לי אי כי ילדתני איש ריב ואיש מדון לכל הארץ , " ביקש לשנות את עצם מהותו - "ואמרתי לא אזכרנו ולא אדבר עוד בשמו " אך ללא הועיל - " והיה בלבי כאש בערת עצר בעצמתי ונלאיתי כלכל ולא אוכל . " האם זוהי דמות בשר ודם של ירמיהו ההיסטורי , או שמא לפנינו עיצוב ספרותי של אב טיפוס לנביא ישראלי ? בפירוש המוצע כאן נקטתי עמדות בכל השאלות שהוצגו לעיל ובשאלות נוספות העולות מן הכתובים עצמם , ואף ניסיתי לבסס את דעתי בראיות מתאימות . אולם יותר

האוניברסיטה העברית בירושלים

עם עובד

י"ל מאגנס


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר