|
|
עמוד:13
מבוא סרטו של הבמאי הפולני קז'ישטוף קישלובסקי כוחו של מקרה ( פולין , ( 1982 מציע דגם קולנועי חדש , שייקרא בספר זה " הקולנוע האופציונלי . " אתייחס לשישה סרטים 1 המיישמים באופנים שונים את מאפייני הדגם האופציונלי . ייחודו של הדגם יעניין אותי בשני מובנים מרכזיים : . 1 מבחינת המבנה הנרטיבי , יש בסרטים השייכים לדגם זה מאפיינים ייחודיים , הגורמים להתייחס לאותו סיפור , המסופר מספר פעמים בשינויים , כאל אופציות שונות להתרחשותו , או כאופציות שונות להבנתו . . 2 מבחינה רעיונית יש בסרטים אלה נטייה מובהקת להעלות שאלות פילוסופיות ולעסוק בהן . יתר על כן , כיווני השאלות דומים , וכפי שאבקש להראות – הם נובעים מן המבנה הייחודי ומן העיסוק באופציונליות ככזאת . מחשבת המאה העשרים גדושה בגישות ובתאוריות השוללות את חד משמעיותה של המציאות , ו / או את חד המשמעיות של הבנתה . תורות היחסות של איינשטיין מחד גיסא ותורת הקוונטים ( שבה עקרון " אי הוודאות" של הייזנברג ) מאידך גיסא העניקו לתרבות חשיבה מדעית שבבסיסה יחסיות ואי ודאות . פסיכולוגיית המעמקים של פרויד בפרט וחקר נפש האדם בכלל נתנו גושפנקה מחקרית ותאורטית למגוון התייחסויות למציאות , ולערעור מעמדו האובייקטיבי לכאורה של מה שנחווה , או מובן , כ"המציאות . " תורות פרשנות שונות שצמחו על בסיס הסמיוטיקה של דה סוסיר הבהירו כי הכול ייצוג ואופני ייצוג , וממילא המציאות , במובנה האובייקטיבי , כלל איננה ניתנת 1 הסרטים הם : כוחו של מקרה ( ראה : קישלובסקי , , 1982 ברשימה הפילמוגרפית , ( דלתות מסתובבות ( ראה : יואיט , , 1998 שם , ( ראן לולה ראן ( ראה : טיקוור , , 1998 שם , ( עת לאהבה ( ראה : מחמלבף , , 1991 שם , ( מעשנת / לא מעשנת ( ראה : רנה , , 1993 שם . ( לכל אחד מן הסרטים ייוחד פרק . מעשנת / לא מעשנת ינותחו בפרק אחד . כמו כן אתייחס בקצרה לאהבות אפשריות ( ראה : סנדרה וורנק , , 2001 שם . ( ידוע לי על סרט נוסף – קומדיה שחורה מהונג קונג – ושמו : Too many Ways to be No . 1 ( ראה : ואי , קא פאי , , 2001 שם , ( המתואר במאמרו של בורדוול ( 2002 ) כבעל מבנה הדגם .
|
|