|
|
עמוד:11
דגם הקולנוע האופציונלי מייצג , אם כן , תופעה רחבה הרבה יותר , אף בעניין זה , ותופעה זו ראויה להיחקר גם לגופה . אני מקווה שמחקרי שיוצג להלן יעמוד בקריטריונים שיגאל בורשטיין מכוון אליהם בספרו מבטי קרבה כשהוא מתייחס לדברי דלז : " דלז זיהה בקולנוע מטען אינטלקטואלי המפרה את הפילוסופיה ומופרה על ידה , אך הדגיש שהסרט מייצר תהליך דינמי המחייב מאמץ , ' מהפילוסופיה לקולנוע' ו'מהקולנוע לפילוסופיה , "' ובורשטיין מוסיף וטוען שהסרט מייצר תהליך דינמי כזה , רק אם הוא טוב . על ספו של "להלן" אני שולח ברכה ותודות בדיעבד : אל הפילוסופיה הביא אותי אבי אלכסנדר ברזל ז"ל . אני מבקש להודות לאמי ולמשפחתי כולה , שהחזיקו לי אצבעות במהלך הארוך של הכתיבה ושל ההבאה לדפוס ועוד הרבה קודם לכן , ובעיקר לאשתי נעימה ברזל , שגם עקבה , קראה , האירה וחיזקה . אני חב תודה לד"ר הנרי אונגר , שליווה והנחה אותי בשלבי הדוקטורט שהיה הבסיס לספר זה , וכן לפרופ' אבידב ליפסקר , שזיהה את הפוטנציאל שבדוקטורט כמתאים לסדרת הספרים " פרשנות ותרבות" והפנה אותי אל הוצאת אוניברסיטת בר אילן . תודה להוצאת אוניברסיטת בר אילן , שקיבלה על עצמה להוציא לאור את ספרי , ובמיוחד לענת גל העורכת המסורה והקפדנית . תודה לאמנון ששון , עורך הלשון שניכש בערוגותיי . אני מודה למכללה האקדמית לחינוך באורנים ולסינמטק תל אביב על תמיכתם בהוצאת הספר . ולבסוף תודה מיוחדת לידידי הצייר יאיר גרבוז , שאישר לי להשתמש בקטע מציורו לעטיפת הספר . 1 בורשטיין , 2009 עמ' . 115
|
|