|
|
עמוד:12
ביתה . אין אדם שלא תעצור לידו - תברך , תשאל , תתעניין . כוחה עוד במותניה והיא אינה חדלה להרצות , להשתתף בכנסים ולהוות מוקד משיכה לאנשי חינוך המביעים את התפעלותם מן היצירה החינוכית הייחודית שיצרה בעמל רב במשך שנים רבות ומתוך אמונה בדרכה הייחודית . פועלה של מלכה נפרס בשנים רבות של הוראה והכשרה של מורות וגננות במכללת "אורנים , " בחתירה להבין את הפעילות ואת הלמידה של הילד - מלידתו ועד שנות בית הספר הראשונות , המכונות גם "הגיל הרך . " תרומתה מתמקדת בשני נושאים מרכזיים : הראשון - "חצר הגרוטאות" כדגם לחינוך בילדות המוקדמת וכחוליה מקשרת בין עולם הילדים לעולם המבוגרים . החצר יוצרת הנאים שבהם יוכלו הילדים , תוך כדי פעילות ולימוד , לפתח ולאזן את אישיותם . הנושא השני - "חינוך באמצעות הפעילות בחומרי אומנות" חיבור בין תיאוריות התפתחותיות לבין מימושן המעשי באמצעות ההתנסות , העיצוב והביטוי של הילד . מלכה האס חוקרת לאורך 60 שנה את התחלת הביטוי הגראפי של האדם , ומתוך כך פיתחה והתאימה כלים מקצועיים המאפשרים למחנכים ליצור תנאים המסייעים לילדים להתנסות ולהתבטא . זה תיאורן של שלוש נשים בקיבוץ , שלושתן הגיעו לבולטות גבוהה בתחום החינוך , אך לא מעבר לו . תופעה זו של בולטות והדרה מעוגנת במציאות המיוחדת של הקיבוץ אשר הטיף לשוויון מגדרי מוחלט , אך במשך הזמן עלו ספקות והרהורים רבים לגבי שאלת השוויון , עד כמה הוא אמיתי או מדומה או חלקי . מתוך שאלות אלה עולה הנושא המרכזי של ספר זה המלווה ומנתח את סיפורן של נשים אלה בקיבוץ . ספר זה בוחן את סוגיית ההדרה ושואל באמצעות הנשים שתרמו לעיצוב והתפתחות החינוך המשותף בקיבוץ , עד כמה הן קיבלו את מקומן הראוי ועד כמה הקיבוץ מכיר ומוקיר את תרומתן של הנשים .
|
|