|
|
עמוד:12
תנועות מהפכניות שהתגבשו באירופה לקראת סוף שנות הארבעים של המאה הי"ט לקבל את הנהגתם של מרקס ומקורבו הנאמן פרידריך אנגלס . כתיבת המצע של אגף חברתי זה , שבחר בכינוי מפלגה קומוניסטית ( מלשון קומונה : גוף חברתי עצמאי , ( הוטל על מרקס הצעיר , שבלחץ המשטרה נטש זה מקרוב את פרוסיה . רצה המקרה ופרסום המצע , בשם "המניפסט הקומוניסטי , " אירע אך ימים ספורים לפני פרוץ מהפכת פברואר ב 848 ו בפריז . באירועים המהפכניים שהחלו בגרמניה במארס 848 ו נטל מרקס חלק נכבד בתוקף היותו עורך עיתון מהפכני מרכזי העיתון הריעי החדש ;( Die Neue RheMsche Zeitung ) עם דיכוי המהפכה וסגירת העיתון עזב את גרמניה והיה לגולה פוליטי בלונדון . יחד עם אנגלס הפעילו עתה מלונדון את מפלגות השמאל באירופה שהתנגדו להשלמתה של הבורגנות עם השלטון הקיים תמורת ייצוג פרלמנטרי מצומצם ומוגבל . לשם תיאום פעולות מפלגות השמאל הוקם איחוד בין לאומי " ה - אינטרנציונל , ' שבו מילאו מרקס ואנגלס תפקיד מרכזי . לא כל מפלגות השמאל הסכימו עם טענת מרקס ואנגלס לבואה הבלתי נמנע של המהפכה האמיתית המיוחלת , שתביא לכינון החברה הצודקת , נטולת מאבק מעמדי . זרם קיצוני בראשות המהגר הרוסי מיכאיל בקונין תבע להמשיך את הפעילות המהפכנית עד להריסת המדינה הקיימת וכינון ברית פדרלית של חברות חופשיות במקומה . הניגודים הביאו לפיצוץ האינטרנציונל ; במקומו כוננו מרקס ואנגלס ברית מפלגות שקיבלו את הקו הרעיוני שלהם - האינטרנציונל השני - שנחשבו מעתה מפלגות מרקסיסטיות . בקונין והנוהים אחריו הבינו שאי אפשר לכונן ברית גלויה בין לאומית . הם הסתפקו בהגדרת תוכניתם המרכזית : ביטול המתנה הקיימת , המשרתת את שלטון ההון , וכינון ברית איגודים חופשית על יסוד התנדבותי . כסמל להתנגדותם לשלטון הקיים בחרו לכנות עצמם אנרכיסטים , כלומר מתנגדי שלטון . לקראת סוף המאה הי " ט נוצרה בכל ארצות אירופה , מלבד בקיסרות רוסיה , שותפות בין השלטונות לבין בתי הנבחרים , ואילו
|
|