|
|
עמוד:ה
לחברים , שהאמינו בהנהגה גם לאחר שאבדה הדרך אמנם כבו נרותיןל לעד ! ויומך רד ; אף לי לןדוש זכרך , המלכה השקטה ! ואין לחל עליך שום שליטה . ובזכות לטיפת כף 1 gf אשר מצחי ז 1 בר עוד עךנתה ... — עוד שירתך בי תחי . אסף נא , הרוח , צלילי הפזורים ! הריעי , שופרות האוךגן ! פזמו , בטנוני האגם ! — " יזכור אלהים נשמת אמתו מלכתא שבת שהלכה T 1 T V לעולמה " . T T 1 חיים לנסקי ( מתוך ( Requiem
|
|