|
|
עמוד:8
הוולונטריזם וכליו חוסלו ועל יסודותיהם הוקמו המוסדות המדינתיים . דוגמאות לכך הן ביטול החינוך ההסתדרותי , פירוק הפלמ"ח , פילוג הקיבוץ המאוחד , ביטול לשכת העבודה של ההסתדרות ולעומת זאת : הקמת צה"ל , הקמת החינוך הממלכתי , הקמת שירות התעסוקה וכד . ' . 3 התקופה השלישית , שבאה לביטוי במלוא העוצמה מאז סוף שנות השמונים העמידה על סדר יומה את הקמת החברה על מרכיביה , כשנקודת המוצא היא הפרט והאינטרס שלו . אופיה של חברה זו הוא ליברלי-קפיטליסטי , ומקור סמכותה הוא הפרט . כל אחת מן התקופות השפיעה על אופי הקיבוץ ואופי החוזה החברתי בינו לבין חבריו , וכן על מקורות הסמכות של הקיבוץ והתנועות הקיבוציות על חבריו . ב . התפתחות זו הביאה גם שינויים באופי החוזה שבין הקיבוץ לחבריו . בתקופה הראשונה עוצב החוזה החברתי בין תנועה שותפה באופן וולונטרי בבניין המרכז של החברה היישובית לבין חבריה ומוסדותיה . הנהגת התנועות הקיבוציות היו שותפות במערכת הפוליטית של היישוב והיו שותפים במוסדות השלטון . התנועות היוו מרכז לקיבוצים . אופיה המשימתי של המערכת הקיבוצית יצר מחויבות כלפי המשימה - היינו התנועה , כלומר הנהגתה , וכלפי החברה שהתבטא באמצעות הנהגתו ומוסדותיו . בתקופה זו מקור הסמכות הייתה החברה שבוטאה באמצעות האסיפה הכללית , מוסדותיה והנהגת הקיבוץ . בתקופה השנייה , תקופת בניין המדינה , המשיכה המערכת לפעול על פי אותה מתכונת כמו בשלב הקודם , משום שהתנועות היוו צינור למשאבים שהועברו לקיבוצים על ידי המוסדות המיישבים והממשלה . כתוצאה מכך לא השתנה מקור הסמכות ולא השתנה החוזה החברתי בין חברי הקיבוץ לקיבוצם ותנועתם . במהלך תקופה זו התחוללו שני שינויים סוציולוגיים משמעותיים במערכת הקיבוצית : ( 1 החל תהליך תיעוש הקיבוץ . ( 2 חל מעבר מהלינה משותפת ללינה משפחתית . שתי התפתחויות אלו שינו את אופי הקשר בין הקיבוץ למרכז התנועתי ובין החבר לקיבוצו . במעגל הראשון נחלש הקשר בין הקיבוץ לתנועה , שלא הייתה פעילה בתהליך התיעוש . לצדו הופיע גם מרכז מתחרה - ההתארגנות האזורית , ששירתה את הקיבוצים לא על פי שיוך תנועתי אלא על פי שיוך טריטוריאלי . במעגל השני , המעבר מלינה משותפת ללינה משפחתית , גרם להעברת מרכז הסמכות של קיבוץ . מידי החברה , הקולקטיב - למשפחה ולפרט . שינוי זה , שהעמיק בשלב ההתפתחות השלישי , יצר בין חבר
|
|