|
|
עמוד:12
של חרות הדגישה את המאבק בבריטים ואת תרומתו של האצ"ל להקמת מדינת ישראל והתרכזה פחות בתולדות התנועה הרוויזיוניסטית ובית"ר באירופה , אשר מרבית חבריה בארץ , כמו ניצולי התנועה מאירופה , לא הפכו להיות חברים פעילים בתנועת החרות . במחצית השנייה של שנות הארבעים אמנם התפרסמו מעל דפי המשקיף - ביטאון התנועה הרוויזיוניסטית , ידיעות כלליות על השואה וכתבי העיתון אשר נשלחו לפולין תיארו את גודל חורבן יהדות אירופה , אולם הם לא סיפקו מידע על קורות חבריהם או על תנועת בית"ר בתקופת השואה . בניגוד לכך , מפלגות הפועלים ותנועות הנוער החלוציות החלו מייד בפרסום תולדות תנועותיהם בתקופת השואה כבר בשנת , 1946 מיד עם עלייתם של ראשוני חברי התנועות לארץ ישראל . קצרה היריעה מלתאר כאן את כל פעולותיהם של חברי בית"ר כגטאות השונים ברחבי פולין והארצות הבלטיות . מטרתו של הספר היא להבליט את תרומתם הרבה למאבק לחיים , שהרי סיפורם של חברי בית"ר בשואה כרוך בסיפורם של חברי תנועות הנוער הציוניות האחרות . הספר בא למלא במקצת את החסר בכתיבה ההיסטוריוגראפיה על תנועות הנוער בשואה והוא מוקדש לפעילותם של חברי בית"ר בכמה גטאות : הראשון , גטו וילנה שבו הוקמו שתי מחתרות של חברי בית"ר , שפעלו בנפרד . בכל אחת מהמחתרות נוצר שיתוף פעולה בין תנועות הנוער השונות שפעלו בגטו . המאבק להישרדות של הבית"רים בגטו לורד יובא אף הוא . בלורד לא התקיימה פעילות מחתרתית אם כי ישנן עדויות הרומזות שהיו ניסיונות שלא צלחו להקים מחתרת . בגטו לאחווה יזמו בית"רים את ההתקוממות בגרמנים בשיתוף פעולה עם חברי תנועות נוער אחרות . גם הפעילות השנוייה במחלוקת של חברי בית"ר בגטו וארשה וחלקם במרד גטו וארשה יובאו בספר .
|
|