מבוא

עמוד:10

שבחיי ציבור . אדם המבקש להיות עסקן או פוליטיקאי , יוצא ללמוד את המקצוע בדרכים שונות , חלקם לימוד עיוני וחלקם לימוד מעשי , ואין הבדל בין הכשרה זו לבין כל הכשרה מקצועית אחרת . אך בחברה חופשית ובעלת מודעות ציבורית , שבידה כלי ביצוע מתאימים לניהולה ולהגשמת יעדיה , אין אדם בוחר לעצמו כמסלול חיים להיות מדינאי או מנהיג , אלא הוא נבחר להיות כזה , משנתגלו בו התכונות הראויות . גם אין בשום מקום בעולם בית אולפנה שנועד ללמד אדם להיות מדינאי או מנהיג . לא תמיד ניתן להבדיל בין מדינאי למנהיג . יש מדינאי שאינו מנהיג , ויש מנהיג שאינו מדינאי . אפשר שיש גם תקופות המתקשות להוליד מנהיגים בעלי שיעור קומה . לא קשה להגדיר מהו מנהיג , שההגדרה כבר צפונה בשם : היודע להנהיג ציבור , כולו או חלק נכבד ממנו . קשה יותר להגדיר מהו מדינאי , אבל אם גם כאן נבקש את הצופן בשם , נוכל לומר כי מדינאי הוא מי שכלל ענייני המדינה הם בתחום העשייה שלו . מהמדינאי נדרש לטפל בכל נושא שהציבור מטיל עליו , בו ובכל השלכותיו . אבל יש אישים , שאין להטיל ספק בכושר המנהיגות שלהם , ועם זאת לא תמיד הצליחו במשימותיהם , כי התקשו בהבנת הנתונים המדיניים . ויש אישים , שהכל מצביעים על הצלחותיהם במדינאים , ואולי רק לימים יתברר , כי בורכו גם בכושר מנהיגות , שמשום מה לא זכו להגשימו בחייהם . בתקופה שבה פעל דב לא תמיד היה ניתן להבחין מי מתוך אנשי ההנהגה יזכה לכתר של מנהיג , ולמי תאם יותר מעמד המדינאי . ספק אם עלה אי פעם בדעתם של חברי ההנהגה עצמם להגדיר ולברר , מהי בדיוק מנת חלקם בהיסטוריה ומהו תפקידם בתהליך של שיבת העם לארצו . גם ניסיונם של חוקרים והיסטוריונים להבחין בקרב אישיה הבולטים של תקופה בין מנהיגים למדינאים לא תמיד עולה יפה . התקופה בה אנו דנים זכתה , עם כל הניגודים שבתוכה , להנהגה העשויה מקשה אחת , קולקטיבית באמת - שנים רבות לפני שעלה בדעת מישהו לראות בהנהגה קולקטיבית אידיאל שראוי לחתור להגשמתו . דב הוז זכה להתחיל את פעולתו הציבורית ערב העליה השלישית , זו העליה שהכשירה את הקרקע להגמוניה של תנועת העבודה והנהגתה המשותפת , והוא נלקח מאתנו בטרם עת , כשהחלו להופיע בקיעים בשותפות זו , שכעבור שנים ספורות הביאו לפילוגה . משה שרת היטיב לתאר הנהגה זו בפעילותה ביום יום , במכתב אישי מאוד ששלח חודשים מספר לפני שנפטר "להרצפלד יקירנו ואהוב נפשנו , " במלאות חמישים שנה לעלייתו ארצה . המכתב בן העמוד האחד , הגדוש כולו משפט אחד , מספר את מעשי החבורה מראשיתה עד שהיתה להנהגה . ויש בו מעין סיכום : וער שובי לארץ ; ועל פני ישיבות ואסיפות וועידות וקונגרסים ופגישות

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא