|
|
עמוד:8
באותה תקופה . יוסף שפרינצק , באחד ממאמריו הראשונים שכתב לקראת סיום התקופה " ) תקופת המעבר בעבודת המשרד הארץ ישראלי ( " כינה את העליה כולה בשם "עליה ציונית . " יחד עם צעירי העליה השנייה נברא אז בארץ יש קיים , צנוע בממדיו אך בטוח בעצמו , ובכך נתהולל מפנה בישוב ונוצרה התשתית להרחבת המפעל הציוני לאחר הצהרת בלפור וכינון 2 ממשלת המנדט . דוגמה אחת , אולי הבולטת מכל , אך ודאי לא היחידה , יש בה להמחיש את התהליך כולו . מקובל לראות את ראשית הפיכתה של הלשון העברית ללשון דיבור יומיומית כאחד מהישגיה החשובים של העליה השנייה . התהליך היה פרי פעילות משותפת ומשלימה של שני חלקי העליה באותו עשור : צעירי העליה השנייה המתלהבים מזה - והעולים המיושבים בעלי 3 המשפחות מזה . צעירי העליה השנייה הם שהחלו להקפיד לנהל אספותיהם בעברית , הם שהקימו דו שבועון עברי - הפועל הצעיר שמכחבותיו ומאמריו נשמה עברית אחרת : לא שפת ספר אלא שפת דיבור חיה . התהליך כולו הושלם עם הופעת הגות עברית עצמאית ביצירתו של א"ד גורדון , ובהצטרפות גדול סופרי הפרוזה העברית של הדור , י"ח בתר , לצעירי העליה השנייה כאשר לאחר לבטים קשים נשאר בארץ ; גולת הכותרת של התהליך היא שירת רחל , שאמנם פרצה החוצה רק לאחר מכן , אך הורתה 4 האמיתית היא באותו עשור . אלא שהתהליך כולו לא היה מתקיים אלמלא התשתית החומרית : בתי ספר , ספריות והוצאות ספרים , שנוסדו אז בארץ באותה תקופה ונשאו על כתפי העולים בעלי המשפחות והאמצעים . בפרק הראשון של חיבורנו נדון בהרחבת מה באחת היצירות החשובות שעולים אלה סייעו להביא לעולם , היא גימנסיה הרצליה . הצירוף השלם של שני חלקי העליה שבאותו עשור , חל אצל דור הבנים שבאו עם הוריהם , צמחו והתבגרו בארץ . במחצית השנייה של שנות העליה השנייה , החלה המציאות בארץ להתייצב . מספר העולים הצעירים שנקלטו בה הלך וגדל , והם בני גיל אחד עם דור הבנים שגדלו בארץ . שני רבדים אלה של הישוב החלו להתקרב זה לזה ויחד החלו לגבש גישה רעיונית וחברתית משותפת . הצירוף הזה תרם הרבה לגוון המיוחד שניתן לתנועת העבודה הציונית בארץ , וכבר יצירתה העצמית הבולטת , מפלגת אחדות העבודה , שהוקמה ערב בואה של העליה השלישית ארצה , היא בסימן ייחוד זה . בכך גם ניתנה דמות של ותיקים ומנוסים לאנשי העליה השנייה , מעבר לגילם וניסיונם בחיים . נקודת המוצא של סיפור חיי דב הוז היא הסימביוזה בין דור הבנים של משפחות יוצאי רוסיה , באי העשור שלפני מלחמת העולם , לבין צעירי העליה השנייה והמשכו בצמיחתה של תנועת העבודה בארץ בימי שלטון המנדט . נקודת מוצא זו יפה גם לתיאור מערך חייהם של אליהו גולומב
|
|