מבוא

עמוד:7

מבוא בקרב הדור הראשון של פעילי תנועת העבודה הציונית בארץ ישראל , בולטת שלישייה של אישים בני אותו גיל ובעלי רקע דומה , שאף קשרי משפחה נשזרו ביניהם ; אנשים שכל ימיהם פעלו תוך שיתוף פעולה ומחשבה לא מצויים , גם כשהיו חלוקים בדעותיהם - לא אחת אף מבלי שנדברו ביניהם . השלושה מילאו תפקידים מרכזיים במעשה כינון הבית הלאומי היהודי בארץ ישראל , מראשית תקופת שלטון המנדט הבריטי ועד לתקופת הסער והמאבק לקראת כינון המדינה היהודית המיוחלת ; רק אחד מהם גם זכה למלא תפקיד מרכזי בהקמתה ובעיצוב פניה בעשור הראשון לקיומה . האישים הם אליהו גולומב , ( 1945-1893 ) משה שרת [ שרתוק ] ( 1965-1894 ) ודב הוז . ( 1940-1894 ) השלושה , ואנו נקרא להם שלושת הרעים , נולדו להורים בעלי רקע תרבותי דומה : פעילים בקרב חובבי ציון , דור ראשון של ציונים בטרם תנועה ציונית , אנשים שכבר הכינו לבם לעלות ארצה עם העליה הראשונה , אך או שלא עלה בידם להכות בה שורש , כאביו של משה שרת , או שנאלצו להפסיק את הכנותיהם לעליה , כאביו של דב הוז , או שהכנותיהם נתעכבו " עד שירחיב , " כאביו של אליהו גולומב . בין כה וכה נישאו והקימו משפחות , אך שלוש המשפחות הציבו את העליה בלב תכניותיהם , ואף עלה בידם להגשים את חלומם בטרם בגרו ילדיהם . הם עלו לארץ באותה עת שראשוני צעירי העליה השנייה הגיעו אליה , ועם זה לא יהיה זה נכון למנותם עם באי העליה השנייה . נוהגים לראות בעליה השנייה תנועה של צעירים , בדרך כלל רווקים , שלעלייתם היה מניע חברתי נוסף למניע הציוני , ושהיו רק חלק מציבור העולים של העשור שקדם למלחה"ע הראשונה . שלושת ראשי המשפחות שהזכרנו , היו מבוגרים מצעירי העליה השנייה כמעט בשנות דור , והנכון אולי לומר , שהאווירה שהולידה את העליה השנייה היא שאיפשרה את עלייתם . אבל גם הם לא היו יחידים בודדים . לא מעטים ממייסדי הישוב העירוני החדש בארץ עלו באותם ימים , ועל רקע דומה . תל אביב , העיר העברית הראשונה , היתה פרי מובהק של עליה זו ' . יתר על כן , דומה שעיון מעמיק יותר בקורות הישוב היהודי בעשור שלפני מלחמת העולם ילמדנו , כי עליית הצעירים שזיהו עצמם כאנשי העליה השנייה , מהותה , רוחה , ובכלל זה האתוס שלה , וגם מפעליה - כל זה לא היה מתקיים אלמלא הקילוח הדק של בעלי משפחות ובעלי אמצעים , שעלו

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא