|
|
עמוד:102
לשונות : חלקן רואות את השונות כאינהרנטית ולכן הן מחייבות למידה ורכישה של דרכי התמודדות , וחלקן רואות בה משהו שיש לשרש , במטרה להגיע לזהות לאומית אחידה . בכל מקרה , לטענת נייטו , אין להתייחס למסמכי עמדה וחזון של בתי ספר בגלל ההפרזה והכלליות שמאפיינות אותם , ומכיוון שאין להם דבר עם הפרקטיקה היומיומית של מורים . מורים צריכים ללמוד כיצד לקדם את הלמידה של כל תלמידיהם , ולפתח סביבות למידה שהן חינוכיות ומקדמות . נייטו מדגישה כי בהתייחס לפערים הגדולים בהישגים של תלמידים מרקע שונה , יצירת שוויון בתנאים ובהזדמנויות צריכה להיות הדאגה העיקרית בהקשר של חיים עם שונות . לטענתה , הדגש על רב תרבותיות כחזות השונות הוא בעייתי . ציון וכיבוד של שונויות celebrating ) , ( diversity למשל על ידי קיום תכניות מיוחדות , אירועים אתניים , ארוחות רב תרבותיות וכדומה – הם חסרי משמעות אם אין התמודדות אמיתית עם היעדר שוויון מבני בבתי הספר . אי אפשר להסתפק בהכשרה של ״מורים ייעודיים״ האמורים להתמודד עם שונות בהישגים בשפה ובתרבות . ההכשרה צריכה לכלול את כל המורים , כי המטרה היא להוציא את העיסוק בשונות מתוך הנישות הייחודיות לו ולהרחיב אותו לכלל בית הספר . נייטו אף מציעה לשקול לעודד קבלה של מועמדים להוראה שנחשפו לרעיונות של רב תרבותיות ושיש להם ניסיון רב תרבותי קודם בהוראה . לבסוף , נייטו רואה בהתמודדות עם שונות מסע טרנספורמטיבי ארוך שנים , שבמהלכו המורה לומד ומשתנה . היא מעודדת את המורים להכיר בזהויות של תלמידיהם ולקבל אותן , ללמוד את מציאות חייהם , לפתח איתם יחסים משמעותיים ולהפוך בעצמם ליותר רב תרבותיים . מה צריכה לכלול הכשרת מורים בתחום של התמודדות עם שונויות ? מילנר ( Milner , 2010 ) מדגיש מאוד את חשיבותו של החינוך לשונות בהכשרת מורים . לשיטתו , ללא קשר לסוג תכנית ההכשרה , הכשרת המורים צריכה לכלול את ההכנה שלהם להתמודדות עם שונות וצדק חברתי , ושוויון הוא המשימה המאתגרת ביותר בשדה ההכשרה . מילנר תולה חלק מהאחריות לחינוך לא מספק של פרחי ההוראה בנושא השונויות – בחוסר מודעות ובידע לא מספק של מורי המורים במוסדות להשכלה גבוהה . מילנר מציע חמישה מוקדים או דגשים שאליהם ראוי להתייחס כבר בשלב ההכשרה בהקשר של חינוך והכרה בשונויות בין תלמידים : ( 1 התעלמות של מורים מהבדלים בצבע או במוצא אתני : ( color blindness ) לטענת מילנר , מורים הנמנעים מלהתייחס לגזע או מוצא ורואים אותו כלא רלוונטי להצלחת התלמידים מתעלמים מן ״הפיל שבחדר״ . מורים המאמצים אמונות , אידאולוגיות , מושגים ודרכי הוראה הלוקים בעיוורון כזה מחמיצים לדעתו מאפיינים חשובים של תלמידיהם . התוצאות עלולות להיות שיקול דעת לא מספק בהתייחסות לשוני בין תלמידים במהלך התנסויות בכיתה , בבית הספר ובחברה 17 טענה זו עולה גם אצל במחקרה של Jennings שנידון לעיל .
|
|