|
|
עמוד:88
יש המתמקדים באותו אופן דווקא בתלמידים החלשים , ובנוסף יש מי שדנים בהשפעות על שתי קבוצות התלמידים הללו . המחקרים הם בדרך כלל כמותיים או משלבים בין שיטות כמותיות לאיכותניות , ורובם עוסק בכמה סוגים של השוואות כדי לקבל ראיות מקיפות ככל האפשר . נסקור בקצרה ארבעה מחקרים בתחום זה , המייצגים דעות שונות בשאלת המודל המיטבי להוראה . גשו בולר , ( Boaler ) אחת החוקרות הבולטות בחינוך מתמטי , מתנגדת להוראה בהקבצות ופועלת להגברת השוויון בכיתות מתמטיקה בהיבטים של רקע חברתי , מגדר ושימוש בשיטות הוראה מתקדמות . בולר פרסמה בשני העשורים האחרונים ספרים ומאמרים רבים בנושא זה בעקבות מחקרים שערכה בבריטניה ובארצות הברית ( למשל : Boaler , 2002 , 2006 , 2008 ; Boaler et . ( al ., 2000 ; Boaler & Staples , 2008 אחד המחקרים הללו ביקש לבדוק לעומק את השפעת ההקבצות במתמטיקה על הישגי תלמידים מרמות שונות ועל עמדותיהם כלפי המקצוע Boaler ) . ( et al ., 2000 המחקר נערך בשישה בתי ספר בבריטניה והשתתפו בו 943 תלמידים בכיתות חש ו טש . הנתונים נאספו באמצעות שאלונים שהועברו לכל התלמידים , ראיונות עם 72 תלמידים ו 120 שעות של תצפיות בשיעורים . נערכה השוואה בין ההישגים והעמדות של תלמידים שלמדו בכיתות הטרוגניות ( שני בתי ספר ) לעומת אלה שבמעבר בין חש ל טש או קודם ( ארבעה בתי ספר ) עברו מכיתות הטרוגניות להקבצות . ממצאי המחקר העיקריים היו : ( 1 תלמידים בהקבצות הגבוהות , ובמיוחד בנות , התלוננו על לחץ וציפיות מוגזמות . ( 2 הוראת התלמידים בהקבצות הנמוכות הייתה פחות מקצועית והמתמטיקה הייתה ״מדוללת״ ומשעממת . 15 % ( 3 מהתלמידים בהקבצות תיארו את שיעורי המתמטיקה באופן חיובי , לעומת 34 % מהתלמידים בכיתות ההטרוגניות . בולר ועמיתה הגיעו למסקנה כי ההוראה בהקבצות הייתה פחות מותאמת לצורכי הפרט מאשר ההוראה בכיתה הטרוגנית והגבילה את סיכויי התלמידים החלשים להשכלה גבוהה . במחקרים מאוחרים יותר בחנה בולר לעומק מקרים של בתי ספר שהצליחו להביא את תלמידיהם להישגים טובים במתמטיקה תוך שימוש במודל ההוראה ההטרוגני ובשיטות הוראה מתקדמות ולא מסורתיות . ( Boaler , 2002 ; Boaler & Staples , 2008 ) גם בולר מצאה שכמו במקרה של בית הספר שסיבולהש , הצלחת ההוראה ההטרוגנית בכיתות מתמטיקה תלויה במחויבות עמוקה של המורים לשוויון , בשימוש בתכנית לימודים חדשנית ובשיטות הוראה לא מסורתיות המדגישות חשיבה ודיון , ובהצבת סטנדרטים אקדמיים גבוהים עבור כלל התלמידים בהתאם לרמתם . ליאורה לינצשבסקי חקרה רבות את הנושא של הוראת מתמטיקה בחטיבות הביניים בישראל , הן במודל ההטרוגני והן במודל הדיפרנציאלי , בין השאר בתוקף היותה ראש הפרויקט בו״ל ( ביחד ולחוד ) להוראה הטרוגנית , וראש הפרויקט שמיצויש שהוזכר לעיל ( רש תקציר סקירתה של לינצשבסקי בנספח בש . ( מחקר שערכו קאהן , לינצשבסקי ואיגרא Cahan , Linchevski & Ygra , ) ( 1992 בישראל הראה כי בסוף שנה״ל הראשונה והשלישית נמצא כי בקרב תלמידים שלמדו
|
|