|
|
עמוד:41
על השולחן בתגובה לתיפוף אחד מצד החוקר . תוצאות המחקר מעידות על כך שיכולת שליטה עצמית בשני המצבים קשורה להסתגלות חברתית יעילה יותר ולהישגים אקדמיים גבוהים יותר . שליטה במצבים שאינם כוללים רגשות ומצריכים בעיקר שליטה בחשיבה ובהתנהגות מנבאת הישגים אקדמיים , ואילו שליטה ברגשות מנבאת יכולות חברתיות . באופן טבעי ילדים בגיל הרך שונים אלה מאלה ברמות השליטה העצמית שלהם ובתדירות הופעתה של התנהגות מוחצנת שמתבטאת בהתפרצויות והתנגדות . כ 75 % מהילדים בני השנתיים עד שלוש חווים התפרצויות זעם , ומבוגרים הנמצאים בסביבתם ( הורים , אחים , מטפלות , גננות ) תופשים אותן כנורמטיביות . למרות מגוון של התנהגויות מוחצנות בחיי היומיום , בבית ובגן , רוב הילדים מסתגלים ומשתלבים היטב בסביבתם . ( Wakschlag et al ., 2007 ) הדרך שבה מבוגרים מגיבים לילדים בעלי מאפיינים שונים של שליטה עצמית ומוחצנות בילדות המוקדמת מנבאת את הסתגלותם החברתית העתידית של הילדים למסגרות החינוך ולחברה Belsky , ) . ( Bakermans-Kranenburg & van IJzendoorn , 2007 מעניין שהתנהגות ההורים משמעותית להסתגלות במידה שונה עבור ילדים שלהם רמות שונות של שליטה עצמית . מה מנבא אם כן התנהגות מוחצנת הכוללת אגרסיביות , התנגדות ופרובוקטיביות שחורגות מן המקובל ? מה בילד ובהוריו מנבא שונות הדורשת סיוע ? במחקר שבחן ילדים בני שלוש עד חמש בגן ושנתיים לאחר מכן , התמקדו החוקרים בהערכת אישיות הילדים , שליטתם העצמית ומידת הסתגלותם כפי שהיא באה לידי ביטוי במידת המוחצנות שלהם , ביכולתם לשתף פעולה ולבטא רגשות , ביציבותם הרגשית , בהתחשבותם באחרים ובפתיחותם בשתי נקודות הזמן שנבדקו . במקביל העריכו החוקרים בשתי נקודות זמן גם את התנהגות ההורים כלפי ילדיהם . הערכה זו כללה התייחסות לרצף שבין תמיכה בילד לבין שליטה בו . החוקרים בחנו את הפיקוח שההורים הפעילו על הילד , מספר החוקים וסוג המשמעת , מידת הענישה , כמות החיזוקים ומידת העצמאות שנתנו לילדם . החוקרים מצאו שככל שהייתה לילד יכולת שליטה עצמית נמוכה יותר והוריו נהגו בו שליטה קשה יותר בנקודת ההערכה הראשונה , כך הייתה התנהגותו מוחצנת יותר ופחות מסתגלת כשהיה בוגר יותר , בנקודת ההערכה השנייה . כלומר , גם אישיותו של הילד וגם התנהגות הוריו ניבאו את מידת מוחצנותו . ( Roskam , Meunier , Stievenart & Noel , 2013 ) השילוב שבין מאפיינים באישיות הילד ובהתנהגות הוריו כלפיו מנבא אפוא את הסתגלותו . סיפריאנו וסטיפר ( Cipriano & Stifter , 2010 ) מצאו שהתנהגות ממשמעת , בעלת אופי חיובי , של אימהות אל ילדיהן בני השנתיים ניבאה הסתגלות חברתית טובה יותר בגיל ארבע וחצי אצל ילדים מוחצנים עם פחות שליטה עצמית , אך לא אצל ילדים מופנמים בעלי שליטה עצמית גבוהה . החוקרים סבורים שההבדל נובע מכך שלילדים מופנמים יש יכולת שליטה עצמית טבעית והם מושפעים מאופייה של ההתנהגות הממשמעת של הוריהם ( חיובית יותר או פחות ) פחות 7 להגדרה של התנהגות מוחצנת רש הפרק ששונויות רגשיות חברתיות , השלכותיהן וזיקתן להישגים בלימודיםש .
|
|