|
|
עמוד:8
מפגשים עם נציגי משרד החינוך , אנשי מחקר ושטח במהלך עבודתם נפגשו חברי הוועדה עם אנשי המטה במשרד החינוך האחראים על היבטים שונים של הטיפול בשונויות בין תלמידים . מטרתם של מפגשים אלו הייתה כפולה : לשמוע על העשייה המתבצעת באגפיו השונים של המשרד בנושא של שונויות וכן לאתר היכן מצויים מוקדי הקושי העיקריים שבהם נתקלים אנשי המשרד בעבודתם השוטפת . במסגרת זו נפגשו חברי הוועדה עם מנהלת המינהל הפדגוגי , עם מנהלי אגפים במינהל וכן עם נציגי האגף להכשרת עובדי הוראה . נציגי הוועדה שוחחו גם עם יו״ר המזכירות הפדגוגית , עם מנהל מינהל מדע וטכנולוגיה ועם נציג מינהלת הניהול העצמי של משרד החינוך . במעגלים רחבים יותר הפועלים סביב המשרד נפגשו חברי הוועדה עם מנכ״לית ראמ״ה ( הרשות הארצית למדידה והערכה ) ועם מנהלת אבני ראשה – המכון הישראלי למנהיגות בית ספרית . בנוסף לאנשי המשרד , נפגשו חברי הוועדה עם אנשים רבים שהאירו את הנושא מזוויות מחקריות , מקצועיות ואישיות . שלוש מהפגישות האלה השפיעו מאוד על כיווני עבודתה של הוועדה . הראשונה , עם פרופש אדם גמראן , ( Adam Gamoran ) סוציולוג של החינוך ומומחה למדיניות חינוך מהאוניברסיטה של ויסקונסין , חידדה את התחושה של חברי הוועדה שאין תשובה אחת או סופית לשאלה ״הקבצות או כיתות הטרוגניות ? ״ והעמידה במוקד הדיון את השאלה החלופית ״כיצד מטפלים בחסרונות הטמונים בכל שיטה ? ״ . כיצד מבטיחים למשל שהתלמידים החלשים יותר לא ייפגעו אם הלימודים מאורגנים בקבוצות למידה הומוגניות וכיצד דואגים לאתגר את התלמידים המצטיינים בכיתות הטרוגניות ? הבחירה בין החלופות , כך טען גמראן , היא בחירה ערכית , ובספרות המחקר אפשר למצוא תימוכין כמעט לכל צורה של ארגון לימודים . יתרה מזו , ממצאי המחקר מלמדים כי יישום כהלכה של כל אחת מן השיטות תוך מתן תשומת לב מרבית לחסרונותיה יניב תוצאות טובות לתלמידים . מבחינה זו נכון יותר ללמוד מן המחקר לאחר שהבחירה הערכית בין החלופות כבר התגבשה , על מנת להפעילה במתכונתה המיטבית . המחקר לבדו אינו יכול להכריע בשאלה איזו שיטה טובה יותר . כמו בכל תחום , מגבלה אחרת של המחקר טמונה בעובדה שיש נושאים שעליהם קיים יותר ידע ( למשל מתמטיקה בגילים הגבוהים , מדעים , אוריינות בגיל הרך ) לעומת כאלה שעליהם ידוע מעט ( למשל למידה בהקבצות לעומת למידה בכיתות הטרוגניות במקצועות ההומניים . ( ברוח זו , הפרק הראשון של המסמך מוקדש לבירור הסוגיה של בחירה בין ערכים ומציע מעין ״כלל אצבע״ לבחירה בין חלופות בנושא של מתן מענה לשונויות בין תלמידים . פגישה משמעותית אחרת נערכה עם פרופש דיויד ברלינר , אורח הוועדה ביום העיון שארגנה ( רש להלן . ( פרופש ברלינר תרם לפתיחתו של אפיק נוסף בעיון הלימודי של הוועדה , לאחר שהניח על שולחן הדיונים את סוגיית השונויות ברקע המשפחתי של התלמידים ( רקע משפחתי במובן הרחב – למשל שונות בהון התרבותי של המשפחה הגרעינית , ביכולותיה הכלכליות , במאפייני השכונה , בהשפעה או חוסר השפעה של תנועת נוער . ( הפערים הגדולים בין תלמידים המגיעים ממיצב חברתי כלכלי נמוך לבין תלמידים המגיעים ממיצב חברתי כלכלי גבוה מתורגמים גם לפערים בהזדמנויות בחינוך ולאי שוויון בהישגים לימודיים ועל כן מחייבים , לשיטתו ,
|
|