|
|
עמוד:1
תקציר ממצאים , מסקנות והמלצות תקציר ועדת המומחים לנושא שמערכת חינוך לכול - ולכל אחדש הוקמה על ידי היזמה למחקר יישומי בחינוך של האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים במענה לפנייה של משרד החינוך , במטרה לבחון את סוגיית השונות בין תלמידים ואת הארגון המבני והפדגוגי שייטיב עם מרב התלמידים . מסמך זה מסכם את דיוניה ועבודתה של ועדת המומחים . מערכת החינוך הישראלית היא הטרוגנית מאוד מכמה בחינות : היא משרתת טווח רחב של גילים , ( 21-3 ) נותנת מענה לקהילות לאום ותרבות מגוונות , לתלמידים מרקע חברתי כלכלי שונה וברמה הפרטנית ביותר – תלמידים המאופיינים ביכולות , רצונות וצרכים ייחודיים ושונים . כתוצאה מכך יש שונות רבה בין בתי ספר הנמצאים במקומות שונים ברחבי הארץ ושונות רבה גם בתוך כל כיתה . בבואה לבחון את הסוגיה המורכבת הזאת , למדה הוועדה ממקורות מידע מגוונים : מפגשים עם אנשי משרד החינוך ועם אנשי חינוך הפעילים במעגלים אחרים , ספרות מחקרית ומפגשים עם אנשי אקדמיה , סיורים בבתי ספר ומפגשים עם אנשים שסיפור החיים האישי שלהם רלוונטי לסוגיות שעמדו על הפרק . כן קיימה הוועדה יום עיון לציבור הרחב , שבו נפגשו אנשי מחקר עם אנשי שטח ועם מקבלי החלטות במשרד החינוך . הוועדה גם הזמינה וקיבלה סקירות מדעיות , ופרסמה קול קורא לציבור הרחב , שבו ביקשה לשתף אותה בתכניות ומחקרים העוסקים בשונויות בין תלמידים . ברקע דיוניה ועבודתה של הוועדה עמדה העובדה שמערכות החינוך הממלכתיות עוצבו בתקופה השונה במובנים רבים מזמננו שלנו . הנגישות למידע וזמינותו , המהפכה הטכנולוגית , השינויים בתכניות הלימודים ובמטרותיהן וכן השינויים במעמדם של המורים – כל אלה הם רק חלק מהגורמים שעליהם ניתן להצביע בהשוואה בין בתי הספר ״של המאה ה 21 ״ לבין אלה ״של המאה ה 20 ״ . שינויים אלו באים לידי ביטוי גם בצרכים המשתנים של בתי הספר כיום , ומעלים את השאלה כיצד ניתן לארגן את הלימודים כך שמרב התלמידים יפיקו מהם תועלת . שנתיים של עבודה הובילו את חברי הוועדה להבנה כי יש צורך לפתח מבט מערכתי מורכב על שונויות בין תלמידים . חברי הוועדה סבורים כי ראוי שמבט מורכב מעין זה ירחיב את הגדרת השונות מעבר להישגים בלימודים ויכלול גם התייחסות לשונויות נוספות – למשל : שונויות רגשיות וחברתיות , שונויות ברקע המשפחתי של התלמידים וברקע החברתי כלכלי של המשפחה , שונויות הקשורות בגיל , שונויות הקשורות ברצונות וצרכים אישיים של הלומד ועוד . תפישה מורכבת של נושא השונויות בין תלמידים במערכת החינוך תכיר בכך שלכל לומד יש מערך מורכב של תכונות אישיות – קוגניטיביות ומנטליות – שהן רלוונטיות ללמידה . לפיכך כל לומד הוא ייחודי , וקשה עד בלתי אפשרי לפעול לפי מודל של ״לומד ייצוגי״ , שהוא תוצר של ממוצעים סטטיסטיים . גישה מורכבת לנושא השונויות תהיה רגישה גם לרקע המשפחתי של הלומד ולסביבת החיים שבה גדל . כך למשל , בהשוואה לילדים ילידיים או לילדים מרקע חברתי
|
|