|
|
עמוד:12
העובדה שתאוריית הפרוזודיה משתרכת מאחור אין בה כדי להפתיע : בתחום המורכב של התאוריה הספרותית הצליח חקר הפרוזודיה ליצור אי מבודד שבו ניתן לנתח תופעות באורח הרואה עצמו כמדעי תוך שימוש במונחים טכניים ברורים ובלשון רגילה למדיי . אלא שהאי הזה אינו אלא אשליה . המנגנון הצורני מסתיר שיח שהוא מן המורכבים והאידאולוגיים ביותר בתחום חקר הספרות . תורות פילוסופיות , תאוריות ומיתוסים רבים כל כך יוחסו לריתמוס ולחריזה עד שאלה נעשו חלק מלשון הדיבור שלנו , ולמעשה אי אפשר לדון בפרוזודיה מבלי להיות חלק מן השיח התרבותי הזה . כללי הפרוזודיה , חוקי המשקל , הפרת הריתמוס , חרוזים נשיים לעומת חרוזים גבריים , חריזה מלכותית — אלה אינם אלא אחדים מן הביטויים שעקבות המיתוסים הללו ניכרים בהם בנקל . ואף על פי שביטויים אלה נראים כמטפורות מתות , הם נעורים תכופות לחיים אפילו במבואות ובהערות השוליים של המחקרים הפורמליסטיים ביותר , ובכל פעם הם משקפים אידאולוגיה אחרת . נתבונן לדוגמה במאמרו הסטרוקטורליסטי הקלאסי של רומאן יאקובסון , ״בלשנות ופואטיקה״ , שהוא כמעט מנשר הקורא לסילוק ההקשר ההיסטורי מתוך שיקולי התאוריה : במונחי הפארלאמנט הבריטי , אין זו אופוזיציה להוד מעלתו המשקל , אלא אופוזיציה של הוד מעלתו . אשר להפרות ממשיות של חוקי המשקל — הדיון בעבירות מסוג זה מזכיר את אוסיפ בריק , אולי החריף בפורמליסטים הרוסיים , שנהג לומר כי קושרים פוליטיים נשפטים ומורשעים אך ורק על ניסיונות כושלים להפיכה אלימה , כי במקרה של הפיכה מוצלחת , הקושרים הם שנוטלים לעצמם את תפקיד השופטים והתובעים . אם הפגיעות במשקל מכות שורש , הן עצמן › הופכות לחוקי משקל . ההיסטוריה של הדיון על מוסכמות הפרוזודיה במונחים של סמכות פוליטית › המילה ״אידאולוגיה״ משמשת כאן במשמעותה הרחבה ביותר , בהוראה של מערכת של רעיונות המקיימים זיקה לקבוצה חברתית מסוימת . הגדרת הקשר בין ריתמוס לאידאולוגיה כאן תלך בעיקרה בעקבות דבריו של טרי איגלטון ברשימתו המפורסמת על שבע עשרה הגדרות האידאולוגיה ועל האידאולוגיה כ״גוף של רעיונות המאפיינים קבוצה או מעמד חברתי״ ( איגלטון , אידאולוגיה , עמ׳ . ( 2–› אך לא יהיה זה השימוש היחיד שאעשה במונח , שכן אתייחס גם לתהליך ייצורן של המשמעויות האלה , ל״מה שמציע עמדה עבור הנושא״ ול״חשיבת זהות״ . ( identity thinking ) אני מאמינה שההקשר יספק מידע שיבהיר אם כוונתי למערכת הרעיונות , לתהליך או ל״חשיבת זהות״ . 2 יאקובסון , בלשנות ופואטיקה , עמ׳ . › 5 ›
|
|