מבוא

עמוד:9

מבוא המוסיקה נתפסה בכתבי אסתטיקנים רבים כ"טהורה" וכמופשטת שבכל האמנויות . במקביל אי אפשר היה להתעלם מהשפעותיה על הנפש ועל ההתנהגות . תכונות אלו של המוסיקה הדריכו אנשי דת , מיסטיקנים , רופאים , פסיכולוגים ומגיקונים , שרתמו לצורכיהם את יתרונותיה . בחיבור זה אני מבקש לתהות : כיצד אימצו פילוסופים ואנשי סוד יהודיים דתיים את אמנות המוסיקה במשך הדורות ? ועוד : מה היא ביטאה וסימלה עבורם ? שאלות אלו מחייבות לדון בהיסטוריה של מוטיב אסתטי מובחן בהגות היהודית . ואכן חיבור זה דן בהופעותיהם ובתהפוכותיהם של המוסיקה והמוטיב המוסיקלי בהגות היהודית לדורותיה . כתיבת היסטוריה אינטלקטואלית מוחלטת וחד משמעית היא משימה בלתי אפשרית . בשורה של חיבורים התאמצתי להראות , כי כל מוטיב או סוגיה בהגות היהודית יוצר היסטוריה עצמאית . למשל , אם ננסה לכתוב את תולדות ההגות היהודית בימי הביניים מפרספקטיבה של הרעיון המשיחי , נקבל סיפור מסוים של זרימת רעיונות ; אם ננסה לעשות זאת מהפרספקטיבה של האסטרולוגיה או של הכתיבה האזוטרית , נקבל סיפור שונה לחלוטין . הווי אומר , ניתן ליצור כתיבות שונות של היסטוריה אינטלקטואלית , ובמילים אחרות ניתן להציבן כמפתח לגיבוש גישה דסטרוקטיבית מתונה . בספר שלפנינו אני מבקש לבחון את זרימת הרעיונות של ההגות היהודית ביחסה למוסיקה . הדיון בספר זה לא יהיה בהכרח כרונולוגי אלא ענייני , ויסווג לפי היבטים שונים של הופעת המוסיקה בהגות . › ראה ד' שוורץ , הרעיון המשיחי בהגות היהודית בימי הביניים , רמת גן תשנ ) ז" מהדורה שנייה מורחבת תשס ;( ו" הנ"ל , אסטרולוגיה ומגיה בהגות היהודית בימי הביניים , רמת גן תשנ"ט ; הנ"ל , סתירה והסתרה בהגות היהודית בימי הביניים , רמת גן תשס"ב . לדיון בעמדה זו ראה D . Schwartz , “ Is It Possible to Write a History of Jewish Thought ? " , The Annual . of Rabbinic Judaism 6 ( 2003 ) , pp . 285-300 למאמר זה נכתבו מאמרי תגובה של רוברט אייזן , רפאל ישפה ודניאל לסקר . וראה Schwartz , “ Response" , ibid ., pp . 329-330

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא