|
|
עמוד:5
סדרת הספרים "פרשנות ותרבות" האדם הוא יש מפרש . בני אדם , יחידים וחברות , מנהלים את חייהם תוך פירוש מתמיד של מעשיהם , ערכיהם , עולמם ומכלול פעילותם . מעשה הפרשנות אינו רק נחלתם של חוקרי תרבות , אלא הוא בראש ובראשונה נחלתו של האדם הפועל בעולם והמנסה באופן מתמיד לתת פשר למרחבים השונים שבהם הוא פעיל . הפעילות הפרשנית היא אחד ממאפייניו הבולטים של הקיום האנושי . האדם כיצור חושב אינו מסתפק בעשייה ; אדרבה , עשייתו מלווה בהסבר או בהבנה של מעשיו . אמנות הפרשנות משוקעת בדרך כלל בפעילות הפרקטית עצמה , והיא איננה מוארת באורה של התודעה וההכרה השיטתית . ואולם לעתים קרובות נעשית הפרשנות למושא עצמאי ; או אז מוסטת תשומת הלב ממרחב הפעילות המעשית אל המרחב התאורטי . מעבר זה מסמן את ראשיתה של העבודה השיטתית המושקעת בפענוח , בניתוח ובתיאור של מרחבי הפעילות האנושיים , שבהם מגולמת באופן מובלע פרשנות . העבודה השיטתית הזאת היא עבודתו של התאורטיקן , והיא מציינת את הפיכת הפרשנות המובלעת בפרקטיקה למומנט עצמאי . סדרת הספרים " פרשנות ותרבות" עוסקת במומנטים פרשניים . הספרים הכלולים בה עוסקים במרחב הפרשנות על מכלול היבטיו : פרשנות של טקסטים ספרותיים , פילוסופיים , דתיים ואחרים , פרשנות של תרבויות וחברות . סדרת הספרים כולה מתייחדת בניסיון להציע קריאה פרשנית חדשה ומאתגרת . › › › הספר עוסק במעמדה של המוסיקה בהגות היהודית לדורותיה . המחבר מציג ניתוח פנומנולוגי של רכיב תודעתי שאיננו בהכרח מרכזי , אולם הוא נוכח בדיוניהם של פילוסופים ומקובלים רבים . בחלקו הראשון של הספר נידון מעמדה של המוסיקה . הספר בוחן את מקומה בסדר המדעים , את זיקתה לאסתטיקה ואת יתרונו המוסיקלי של העם היהודי . חלק זה מתאר את התנועה של המוסיקה מכלי דתי , פסיכולוגי ומגי לתחום בעל ערך עצמאי . בחלקו השני נידונה זיקתה של הציונות הדתית למוסיקה . לאחר דיון היסטורי מופיע ניתוח של המוטיב המוסיקלי בהגות הציונית הדתית , שבמרכזו עומדת גישתו הפילוסופית של הרב אברהם יצחק הכהן קוק . לבסוף נזקק הספר לדימוי העצמי והרעיוני של קומפוזיטורים ציוניים דתיים . אבי שגיא עורך הסדרה
|
|