|
|
עמוד:9
בפתח הספר עניינו של הספר בקבוצה של שירי קודש עבריים אשר נכתבו בתקופת השיא של היצירה העברית על אדמת ספרד ( תור הזהב , המאה האחת עשרה והשתים עשרה , ( המכונים רשויות אישיות . שירים אלה נכתבו לצורכי עבודת בית הכנסת ושימשו פיוטי פתיחה לפסקאות תפילה שלפני ברכותיה של קריאת שמע בתפילת השחרית . עד לאסכולת ספרד לא היו חלקי תפילה אלה מפויטים ; הרשויות פרצו אפוא את הגבולות המקובלים של הפיוט והיו בבחינת חידוש מהפכני ( על פי פליישר , , 1975 עמ' . ( 396 רוב הרשויות הידועות לנו הן פרי עטם של שלמה אבן גבירול ( אשר נחשב גם למכונן הסוגה , ( לוי אבן אלתבאן , יהודה הלוי ואברהם אבן עזרא . חוקרי השירה העברית בימי הביניים תמימי דעים באשר לרמתם האמנותית המעולה של שירי הרשויות ורואים בהם את גולת הכותרת של הפיוט הספרדי . עם זאת עד כה לא פורסם ספר שיוחד לדיון בסוגה זו , והדיונים החשובים בכמה משירי הסוגה ניתנו בעיקר בתוך סקירה של כלל הסוגות המשמשות בשירת הקודש הספרדית או במאמרים המוקדשים לעיון בשירים יחידים או לדיונים בהיבטים פואטיים ודתיים כלליים הנוגעים גם לרשויות . גם הספר הזה אינו דן ברשויות בכללן אלא במחלקה אחת שלהן : הרשויות האישיות . כוונתו לאפיין את שירי הרשויות האישיות כקטגוריה פואטית לעצמה ולהצביע על 1 עזרא פליישר מציין כי את פריצת הגבולות המקובלים של הפיוט עשה הפייטן יוסף אבן אביתור ( נולד באמצע המאה העשירית ומת לאחר שנת ; 1012 על פי שירמן , , 1960 עמ' . ( 53 עם זאת פליישר מעיר כי אבן אביתור עדיין הצמיד את רשויותיו אל שתי התחנות הליטורגיות של פסוקי דזמרה , אל " ברוך שאמר" ( הברכה שלפני פסוקי דזמרה ) ואל " נשמת כל חי" ( הברכה שלאחר פסוקי דזמרה , ( ויצר את הרשויות ל"ברוך שאמר" ואת פיוטי " נשמת" ( פליישר , , 1975 עמ' . ( 396 את כינונם של שאר סוגי הרשות ( הרשות לנשמת , המחרך , הרשות לקדיש והרשות ל"ברכו ( " נוטים לייחס במחקר לשלמה אבן גבירול ( ראו שם , עמ' ; 400 לוין , תשמ"ו , עמ' . ( 118 על ה"היגיון הליטורגי" אשר אפשר את התהוותן של הרשויות בספרד כסוג פיוטי חדש לחלוטין ראו פליישר , , 1973 עמ' . 362 2 וראו שירמן , , 1960 עמ' , 182–181 פליישר , , 1975 עמ' , 401 לוין , תשמ"ו , עמ' 119 ובנימין בר תקווה , תשנ"ו , עמ' . 69
|
|