|
|
עמוד:12
החטיבה השלישית חורגת מן התחום המשפטי הפורמלי והקונקרטי , ועוסקת בהיבטים שונים של הפעילות המשפטית והמאבקים המשפטיים , שחלקם בלתי פורמליים . בכל אלה מודגמת מורכבות התפיסות הפמיניסטיות , שלעתים מתנגשות ביניהן , ועולה שאלת הזהויות השונות ודרגת המחויבות האישית אליהן . המאמר הפותח , של מרגלית שילה , מתייחס למאבק על הזכות המשפטית האזרחית והפוליטית הבסיסית ביותר , זכות הבחירה , שבשונה ממאבקים אחרים על זכות הבחירה שהתרחשו באותה עת , התנהל במסגרת פוליטית פנים יישובית ולא קיבל ביטוי של הסדר פורמלי במשפט המדינה . בהיותו מאבק פנים יישובי הוא חידד את הקונפליקט בין המחויבויות האישיות לבין הזהויות השונות , ובמיוחד בין ' השוויון המגדרי' לבין 'טובת האומה , ' כמובא בכותרת המאמר . גם כאן , כמו ביתר המאמרים בחטיבה זו , בולט מקומה של התאחדות הנשים לצד פעילותן של נשים כפרטים . אחת מאותן נשים , רוזה גינצברג גינוסר , ביקשה עבור עצמה את הזכות המשפטית הפורמלית לשמש עורכת דין בארץ ישראל , ובכך הפכה למובילת מאבק לפריצת הדרך הפורמלית לכניסתן של נשים לעולם המשפט , במובן שמאותה נקודה והלאה התאפשר להן לקחת חלק בעיצובו מבפנים . בדומה למאבק על זכות הבחירה , מראים כתבן והלפרין קדרי כי גם במאבקה של גינצברג ניתן לאתר דינמיקה של טקטיקה הדרגתית מדודה , וכן התפתחות של תודעה עצמית פמיניסטית . לכאורה בניגוד לרוזה גינצברג גינוסר , עומדת דמותה של גולדה מאיר , שאת שאלת זהותה הפמיניסטית בוחן צבי טריגר . מתוך בחינת פעילותה בהסדרת זכויותיהן של נשים , במסגרת תפקידים שמילאה במועצת הפועלות ובהקשרים אחרים , עומד טריגר על יחסה האמביוולנטי של מאיר 'למרכיב הנשיות בזהותה , ' וקובע כי בסופו של דבר היא 'נענתה לאידאולוגיה , שלפיה פעילות למען זכויות נשים מחבלת הן בקידומן של נשים והן בפרויקט הציוני כולו . ' ניתן אולי לראות בגינצברג את עורכת הדין ; את מאיר ניתן לראות כמעין מחוקקת ; ואת נחמה פוחציבסקי , שפועלה מתואר במאמרה של יפה ברלוביץ' החותם חטיבה זו , ניתן לראות כשופטת ( אמנם בשדה המשפט הלא פורמלי . ( סיפורה של פוחצ'בסקי , ששימשה 'בית משפט של אישה אחת , ' קושר בתוכו כמה וכמה הקשרים שכבר פגשנו קודם לכן : היא פעלה לאיחוי 'סדקים בחיי המשפחה' בהתאם לאידאולוגיית המשפחה שתוארה במאמרה של תמי רזי ; היא הייתה חברה פעילה בהתאחדות הנשים ובלשכות המשפטיות , שהשפעתן תוארה במאמרה של מימי אייזנשטדט ; ואף הייתה ממובילות המאבק על זכות הבחירה , כפי שתואר במאמרה של מרגלית שילה . בדומה לזרעים שנטעה גינצברג במאבקה , סללה פוחצ'בסקי בפעילותה כשופטת לא פורמלית את דרכן של הבאות אחריה לתפקידי שיפוט . 21 ראו גם אצל אייל כתבן , 'לא עוד "פטרוזיליה ליפוי הסלט : " כניסתן של נשים לתפקידי שיפוט ופרקליטות בא"י ובמדינת ישראל , ' עיוני משפט לב , . ( 2010 ) 69
|
|