|
|
עמוד:10
בארץ ישראל " . בכל האפיקים הללו היו מעורבות גם נשים : כמתדיינות ( גם בענייני המעמד האישי , ( כעורכות דין , כמעין שופטות , כמשפיעות על החקיקה וכמי שנתונות להסדרה חוקית באשר לאזרחותן , גופן , נפשן ועיסוקיהן המקצועיים . העשייה הנשית בראשית שנות המנדט הצטיינה במגוון היבטיה , ועוד יותר מזה בפן הארגוני שלה . בניגוד לתמונה ההיסטורית המקובלת , שעד כה התמקדה במעמד הפועלות , העשייה בתחום מעמד האישה וזכויותיה הייתה דווקא נחלת החוגים האזרחיים ( בעלי בתים , בורגנים ובעלי מקצועות חופשיים , ( ונשות העיר והמושבות . התארגנות זו הייתה ספונטנית . בתחילה הייתה צורתה מקומית , אך החל בקיץ 1919 היא נשאה אופי ארצי והייתה בעלת השפעה רבה . הארגון בעל השם הארוך 'התאחדות נשים עבריות לשיווי זכויות בארץ ישראל' - שסיסמתו היא גם כותר הספר 'חוקה אחת ומשפט אחר לאיש ולאישה' - עדיין לא זכה למונוגרפיה שהוא ראוי לה . ספר זה , המכיל כמה מאמרים שעוסקים בהתאחדות הנשים , מהווה תשתית רבת חשיבות לחשיפת דמותו וצביונו של ארגון זה , שכמעט נעדר עד כה מהמחקר ההיסטורי . התאחדות נשים לשיווי זכויות הייתה גוף פוליטי , מפלגת הנשים הראשונה בארץ , שראתה את יעדה בתיקון מעמדה המשפטי של האישה ביישוב היהודי . נשות ההתאחדות חתרו לשוויון חוקי בין גברים לנשים , אך לא הרימו את הדגל הפמיניסטי הרדיקלי , המבקש להעלים את ההבדלים המגדריים . בלשונה של קתלין ג'ונס : 'שוויון מהותי של סטטוס מושג לא על ירי הנחה של דמיון , אלא על ידי הנחה כי שינוי מהותי בין בני אדם במסגרת האזרחות מושג תוך התייחסות לשוני ביניהם . ' הן נאבקו למען זכות הבחירה של האישה , הציגו את מועמדותן לאספת הנבחרים ( האספה המייצגת הראשונה של יהודי ארץ ישראל ) ונבחרו . הן היו משוכנעות ששיפור מעמד האישה היהודייה בארץ ייכון רק באמצעות תיקון המערכת המשפטית . נשות ההתאחדות הפנו את חצי פעילותן גם ליתר הגופים המשפטיים שפעלו בארץ . הן שלחו תזכירים לנציגי השלטון הבריטי , ואף הקימו מערכת של מעין טוענות רבניות שניסו באמצעים שונים להשפיע על הממסד הרבני ועל מערכת בתי הדין של החברה היהודית בארץ ישראל . 17 ראו במיוחד אצל , Likhovski , LAW AND IDENTITY לעיל הערה . 2 18 ראו למשל אצל בת שבע מרגלית שטרן , גאולה בכבלים : תנועת הפועלות הארץ ישראלית , -1920 . ( 2006 ) 1939 . Kathleen B . Jones , Citizenship in a Woman-Friendly Polity , SIGNS 15 , 781-812 ( 1990 ) 19 מובא בתרגום עברי : שרה הלמן , 'אזרחות ומיגדר , ' דרכים לחשיבה פמיניסטית , 531 ( ניצה ינאי , תמר אלאור , אורלי לובין וחנה נוה עורכות , . ( 2007
|
|