|
|
עמוד:13
למרכזיותה של ההתיישבות במשנתו של הפוהמ"ז נודעה תוצאה מעשית : בשנים 1928-1924 הוקמו שלושים ושש קבוצות שהשתייכו לפוהמ"ז לצורך הכשרה חקלאית והתגבשות חברתית בתור הכנה להתיישבות הקבע . בקבוצות כולן היו כשלוש מאות חמישים עד ארבע מאות חברים . כשמונים חברים בשש מן הקבוצות הללו הצטרפו ל"ארגון א למושב עובדים" של הפוהמ"ז שהקים בקיץ 1927 את שיך אברק , הוא שדה יעקב — המושב הראשון של הפוהמ"ז בארץ ישראל . עוד קודם לכן , בשלהי , 1923 הוקם המושב כפר חיטין בהשתתפותם של חברים מן הפוהמ"ז לצד חברים מן המזרחי ומן המזרחי הצעיר . ואולם מושב זה נתקל בקשיים חמורים בתחומים שונים כבר 9 מהקמתו , וסופו שננטש עוד קודם שמלאו עשור שנים להקמתו . קבוצות הפוהמ"ז שהשתתפו בהקמתו של המושב שיך אברק , וכן כמעט כל יתר קבוצות ההכשרה שהוקמו בשנים 1928-1922 וראשי הפוהמ"ז העדיפו את צורת ההתיישבות של "המושב" כדרך ההגשמה בהתיישבות . ... הם היו חדורים שאיפה לחרות אישית בניגוד לצורה הקיבוצית המגבילה במידה מסוימת את חרות הפרט . יחד עם זאת צורה זו של התיישבות יש לה ערכי יסוד ההולמים את שאיפותיהם ומאפשרת בנין חברה חדשה על יסודות של צדק ויושר סוציאלי והליכות חיים של תורה ומצוות ... מרכזיותה של המשפחה ביהדות , הרואה בטיפוח חיי משפחה שלמים ומוצקים תא ראשוני ויסודי של בניין החברה , תרמה אף היא לבחירת המושב כצורת ההתיישבות של הפוהמ " . ז" לסוגיית בחירת המושב בתור צורת ההתיישבות המועדפת של הפוהמ"ז בראשית דרכו נדרש בפרוטרוט מ"ש גשורי , מראשוני התנועה ומראשיה , וכך כתב האיש ב : 1927 ... הפוהמ"ז שולל כיום את הקבוצה בתור צורה קבועה ומחיבה רק בתור מקום הכשרה לחיים חברתיים ולמושב העובדים האינדיווידואלי , שבו יכול היחיד לחיות את חייו ולעבוד את עבודתו בתחומים שהוא והצבור של המושב גובלים לו מראש , לפי כוחו ויכולתו שהוא משקיע בהם , מבלי שיעמיד לו גבולים רצונו של איזה יחיד אחר , ומבלי שתציג לו החברה מכשולים . ואולם עליו להיות קשור לצבור המושב המוכר בתור חברה המורכבת מפרטים כמוהו , החיים חיים חופשיים אלה והקשורים בינם לבין עצמם בחיי שותפות מתוך חופש ורצון חופשי . הפוהמ"ז לוקח את הטוב משני היסודות המתנגדים , האינדיווידואלי התפתחות עבודתנו בארץ . כל חברינו שבאו לא"י באו רק במטרה להתיישב על הקרקע . העבודה בעיר היא אצלם רק זמנית ובתור מעבר אל הכפר . בשביל זה סידור חלק מחברינו בהתיישבות חקלאית משפיע הרבה גם על כל שאר החברים וזה נותן בלבם תקוה שיגיע פעם תורם " ... על כך ראה / 777 לוועידה השמינית , עמ ' . 144 9 על כך ראה בהרחבה אצל פלס ( לעיל , הערה , ( 5 עמ ' . 85-67 , 48-46 10 גרדי ( לעיל , הערה , ( 5 עמ ' . 152-151 / 777 11 לוועידה השמינית , עמ ' . 144
|
|