|
|
עמוד:13
מבוא : 0 קירה כללית המשפט הפלילי העברי שונה מן המשפט המוכר לנו הנוהג בימינו . הדבר נכון במיוחד בכל הנוגע במבנה המשפט . יש למעשה ארבע מערכות של משפט פלילי עברי : דין התורה , הנידון לפני בית דין של עשרים ושלושה דיינים הרשאי לחייב עונש מיתה , או של שלושה דיינים הרשאי לחייב עונש מלקות ; הדין המסמיך את בית הדין להלקות ולהעניש אנשים שלא לפי דין התורה כאשר השעה צריכה לכך כדי להגן ולשמור על הרמה הדתית והמוסרית של החברה - למיגדר מילתא בלשונם של חז"ל ; דין המלך או הרשות האזרחית , המוסמכים להעניש עבריינים כדי לתקן את "הסדור המדיני ;" ודין שבע מצוות בני נח , החל על כל באי עולם שאינם יהודים . חלק א של הספר דן במבנה מיוחד זה של המשפט העברי הפלילי . מגמתו לעמוד על התפקידים המיוחדים של מערכות אלה ועל היחסים ההדדיים האפשריים שביניהן . הפרק הראשון דן בבעייתיות הנוצרת עקב הדרישות הפורמליות הנוקשות של המשפט הפלילי התורני : התניית העונש בהתראת החוטא לפני ביצוע העבירה והגדרה מצמצמת מאוד של העבירות ושל דיני הראיות הפורמליים - עד שקשה ולעיתים אי אפשר ליישם אותו . משפט כזה אינו כלי אפקטיבי להתמודדות עם עבריינות . הפרק מציג את הפתרון שהציע הר"ן , רבנו נסים מגירונה.- הסמכות להעניש עבריינים למטרת התיקון החברתי ניתנת בעיקרה למלך , בעוד עניינו של דין התורה הוא תחום היחסים שבין הפרט והאלקים , ובלשונו : כדי "שיחול השפע האלהי" בעם . על רקע זה מוצעת הבנה שלפיה מטרתה של דרישת ההתראה של המשפט התורני היא לבחון ולברר אם החוטא עושה את העבירה בשאט נפש ובהתרסה ומרד כלפי הקדוש ברוך הוא ( ולא מתוך תאווה או מניע אחר של חולשה אנושית , ( שזו הדרגה החמורה ביותר של עבירה דתית הראויה לענישה מן התורה . מושם דגש בעובדה שעונשים שמן התורה שונים מאלה הנוהגים במשפט הפלילי המודרני : הם חובה , בעוד העונשים הנוהגים כיום במערכות חברתיות הבאות להגן על החברה הם רשות . מנגד , עונשי מלך דומים לאלה הנוהגים כיום : אלה ואלה הם רשות .
|
|