|
|
עמוד:9
שמשון אטינגי פיקציה של דין ופיקציה של בית דין בהלכה א . פיקציות של דין — קביעות עובדתיות מכוח הדין מן המפורסמות היא , שבכוחו ומדרכו של המשפט לקבוע עובדות , וכשאלה נקבעות במשפט , יש שהן מנוגדות לעובדות הריאליות שבמציאות , ואזי הן בבחינת פיקציה משפטית . לשון אחר : כשהמשפט רואה מצבים מסוימים כאילו המדובר בעובדות קיימות , שעה שאלה אינן קיימות בפועל , לפנינו פיקציה משפטית ' . מה מקומה ותפקידה של הפיקציה בעולם המשפט ? נראה שככל שהמדובר בפיקציה מעשי ידי המחוקק , אפשר לראות בה למעשה שינוי הדין . לאמור : הדין שחל עד כה על מצבים עובדתיים מסוימים , יחול מעתה גם על מצבים אחרים . אולם שינוי זה — או הרחבת תחולת הדין — נעשה כאן בדרך של יצירת פיקציה , בהנחה עובדתית חדשה של עובדות החורגות מן המציאות , ומכוח שינוי "עובדתי" זה יחול הדין מכאן ואילך גם על מצבים אלה . בדרך זו צועד המחוקק במקום ששינוי הדין בדרך אחרת , במישרין , נתקל בקשיים שונים שבתוך השיטה המשפטית , ולפיכך עדיפה בעיניו דרך הפיקציה להשגת השינוי המבוקש . עובדה הראויה לתשומת לב היא , שבהלכה היהודית תופסת הפיקציה המשפטית מקום בולט , הן בתחום המשפט העברי והן בתחומים אחרים של ההלכה . להלן נעמוד בקצרה על דוגמאות אחדות מתחום המשפט העברי המייצגות פנים שונות של הפיקציה המשפטית , ואלה יבהירו וימחישו את אופני השימוש שעושה ההלכה במכשיר משפטי במאמר זה אין בכוונתנו לעסוק בנושא הפיקציה המשפטית כשלעצמו , אלא רק להציג בקצרה את הנושא , תוך ציון נקודות מאפיינות , כבסיס וכרקע להבחנה — שהיא עיקר ענייננו — שבין פיקציה של הדין ובין הפיקציה של בית הדין . על הפיקציה המשפטית בהלכה , ובמיוחד על ההבחנה בינה ובין מושג ה"הערמה , " ראו ש' אטלס , נתיבים במשפט העברי , ניו יורק תשל"ח , עמי 224 ואילך . אפשר לשער שהתופעה קשורה באופיו המיוחד של המשפט העברי — ושל ההלכה היהודית כולה — כשיטה דתית , שאחד ממאפייניה הוא הגישה הפורמליסטית , הבאה לידי ביטוי בפנים שונות . עניין זה טעון בירור רחב לעצמו ואין כאן מקומו . הפיקציה המשפטית היא אחד הביטויים הבולטים של "אמת משפטית" המנוגדת לעתים לאמת
|
|