|
|
עמוד:ז
בפתח הספר אפתח בנימה אישית . כשהתקבלתי ללמד באוניברסיטת בר אילן בשנת , 1968 כמורה מתחיל , שובצתי בשתי מחלקות : במחלקה לתלמוד , שבראשה עמד פרופ' י"ד גילת , ובמחלקה לתולדות ישראל , שבראשה עמד פרופ' משה בר . שניהם קיבלו אותי בחיבה ובידידות יוצאת מן הכלל , ומיד הרגשתי שם כמו בבית . עם פרופ' בר אף הייתי נוסע במכוניתו מירושלים לרמת גן — לאוניברסיטה . כשהזדקקנו , אשתי ואני , לנפט לחימום דירתנו הקטנה שהייתה באבו טור הערבית , היה פרופ' בר מסיע אותי במכוניתו לתחנת הדלק למלא את מכל הנפט — עד כדי כך הדוקים היו קשרי הידידות שנוצרו בינינו , בין חוקר צעיר וחוקר מנוסה בעל שם . הוא אף שיתף אותי בהתלבטויותיו המחקריות ואף בחידושיו בצורה אדיבה ביותר . ועל כן שמחתי מאוד להזדמנות לגמול למשפחתו , ובייחוד לרחל אשתו תיבדל לחיים טובים וארוכים , שאירחה אותנו פעמים רבות לסעודות ליל שבת , בכתיבת דברים קצרים במעין מבוא . פרופ' בר , שהיה תלמיד חכם מובהק גם עם עבר חקלאי , חקר בעיקר את החיים היום יומיים של חז"ל הן בארץ ישראל והן בבבל . מקורותיו היו הן התלמודים , והן ספרי האגדה , ואף מסורות היסטוריות שבספרות הגאונים . כך למשל , כדי לברר היבטים כרונולוגיים , שהם עיקר להבנה היסטורית , היה צריך לחקור לעומק את אגרת רב שרירא גאון , שהיא היסוד והבסיס לכרונולוגיה תלמודית ( ואף של הגאונים . ( שני ספריו , 'אמוראי בבל : פרקים בחיי הכלכלה , ' רמת גן תשל"ה , ו'ראשות הגולה בבבל בימי המשנה והתלמוד , ' תל אביב , 1970 התרכזו בבבל , אבל מעבר לכך נצטברו לו מאמרים רבים ( ואף חומר רב שלא הגיע לידי פרסום ) על ארץ ישראל . רצונו היה להוסיף על ספרו 'אמוראי בבל , ' או להוציאו מחדש עם מילואים מרובים ומשמעותיים . ואף שלא עלה הדבר בידיו , יצאו לאור מספר מאמרים על בבל התלמודית , כגון אלה שבמדור הראשון והשלישי של הספר הזה , ובהם כמה חידושים שנתבררו לו עקב חקירותיו במקורות הפרסיים ( הססנידים ) ובדת הזורואסטרית . ואולם מלבד התעסקותו בחיי החכמים והאוכלוסיה היהודית הכללית שבבבל , לא זנח את תורת px ישראל התלמודית . הוא חקר את המבנה החברתי , דפוסי הנהגה ציבורית , אופיין של הישיבות , דברי הגות ומחשבה של חכמי ארץ ישראל כגון : קידוש השם , תשובה וכפרה , תורה עם דרך ארץ והמושג "כתר תורה , " וכר .
|
|