|
|
עמוד:10
דברים רבים אירעו בעולם בעשרת החודשים שחלפו מאז יצא לאור יתרון הדמוקרטיה במהדורתו המקורית . בלבנון סחפו מחאות ציבוריות את הארץ , והביאו לסילוקם החפוז של הכוחות הסוריים שהפכו אותה לצמיתה של דמשק במשך שלושים שנה . במצרים התגברו רבבות אזרחים על פחדיהם מפני המשטרה החשאית וקמו למחות נגד ממשלתם , כשהם קוראים בגלוי "כיפאיה , "! או "די "! ומה שחשוב לא פחות , אלפי שופטים מצרים תבעו בפומבי שינוי בשיטת הבחירות . בעיראק אזרו עוז מיליוני אנשים , וחרף האיום על חייהם השתתפו בבחירות הדמוקרטיות הראשונות מזה יובל שנים כמעט , כשהם מציגים בגאווה את אצבעותיהם הצבועות בדיו סגולה לנוכח עולם נדהם . ובקרוב תוכלנה נשים להצביע בפעם הראשונה בכוויית . הן התומכים במדיניות האמריקנית במזרח התיכון והן המתנגדים לה אינם יכולים להכחיש את השפעתה העצומה . עמים מדוכאים ברחבי האזור מבינים יותר ויותר שהמדיניות האמריקנית החדשה , המתמקדת בהתפשטות הדמוקרטיה , קעקעה את חומת הפחד שבנו המשטרים השולטים בהם . אם הרעיונות שאני דן בהם בספר הזה תרמו תרומה כלשהי למדיניות עידוד הדמוקרטיה , אינני יכול אלא להיות מרוצה . במשך שנים רבות ניסיתי להסביר את חשיבותה המכרעת של החירות לשלום ולביטחון . ולכן , שלא במפתיע , אני חש שביעות רצון כשהנשיא בוש , אחד מקוראיו הראשונים של הספר הזה , אשר המליץ עליו בהתלהבות , אומר שהרוצה להעיף מבט על מדיניות החוץ שלו ראוי שיקרא את יתרון הדמוקרטיה . אבל בשביעות הרצון הזאת פוגמת ההכרה שהרעיונות הללו זכו לקבלת פנים צוננת מצד ההנהגה הישראלית . ראש הממשלה אריאל שרון אמר לי פעם ברצינות מדומה : "טוב ששכנעת את בוש בדברים שאינם קיימים , " אף שהדברים נאמרו בבדיחות הדעת , הם חושפים במידה רבה את יחסו הספקני לאפשרות השינוי הדמוקרטי באזור . שרון בהחלט אינו היחיד המגלה ספקנות כזו . העדר אמונה בכוחה האוניברסלי של החירות מהווה חלק בלתי נפרד מתפיסת העולם שיצרה את שני הרעיונות הבולטים בתחום מערכת היחסים עם
|
|