מודיעיון מבט לעומק המודיעין

עמוד:38

הקולוניאליות , ששלטו במקרים רבים משני הצדדים של קו הגבול . המתודולוגיה של הקמת גבולות בין - לאומיים : דרוש בסיס יציב במאה ה 19 - ובראשית המאה ה 20 - נהגו המעצמות הקולוניאליות להתוות גבולות בין - לאומיים באמצעות שימוש בפרטי נוף בולטים , כמו רכסי הרים , נהרות , חופי ים , אגמים ויערות . הייתה זו ברירת מחדל קלה שנוספו לה לעתים התוויות גבולות של מאות קילומטרים לאורך קווי אורך או רוחב גאוגרפיים . השיטה גרמה לאורך זמן למחלוקות ולסכסוכי גבולות רבים , כיוון שפרטי הנוף לא הוגדרו בצורה מדויקת ובמקרים רבים אף לא היה מיפוי טופוגרפי מדויק לאורך הגבול . בנוסף , פרטי נוף רבים כמו נהרות , חופים , דרכים ופרטי תכסית משתנים לאורך השנים ולעתים נעלמים . במהלך המחצית הראשונה של המאה ה 20 - התפתחה תורה של הקמת גבולות בין - לאומיים שהתבססה על שלושה שלבים עיקריים : הקצאת גבול על ידי המדינאים ; תיחום גבול בהסכם ; סימון הגבול בשטח . לאלה נוסף בהמשך מינהל הגבול . נוכח הניסיון בהתוויית גבולותיה הבין - לאומיים של מדינת ישראל , מתוך דגש על הגבול בין ישראל לירדן , ועל רקע הניסיון העשיר שבא לידי ביטוי במחקר תיאורטי בעולם ובמקרים מעשיים רבים - גובשה מתודולוגיה חדשה להקמת גבולות בין - לאומיים . המתודולוגיה המוצעת של הקמת גבולות בין - לאומיים כוללת שלושה פרקי משנה : מודל לתהליך הקמת גבולות ; מודל לסדר עדיפויות בין הגדרות גבול ; ומודל לתיחום גבול בהסכם שלום או בהסכם גבולות . מימוש מוצלח של המתודולוגיה דורש הקמת צוות מומחים משותף כבר בראשית התהליך , שתפקידו להכין את פרק הגבול בהסכם ולטפל בהכנת תכנית להקמת הגבול ובמימושה . באשר למודל לתהליך קביעת גבולות , לשלושת השלבים המסורתיים של הקמת גבול בין - לאומי - הקצאה , תיחום גבול וסימון הגבול על הקרקע - הוספנו שני שלבים שכוללים הכנה משותפת ומוסכמת של תיעוד כולל , מפורט ומדויק של קו הגבול , וכן יישום של תחזוקת קו הגבול . התיעוד המדויק של קו הגבול , שהוסכם על שני הצדדים ומתאים לתחזוקת קו הגבול ולשחזורו , נחשב לאמצעי החשוב ביותר למניעת מחלוקות ועימותים עתידיים בנוגע למקום קו הגבול . תחזוקה פעילה , משותפת ומתמשכת של קו הגבול תורמת רבות ליציבות קו הגבול . הכנה מדוקדקת של תיחום הקו בהסכם , על פי המודל המתודולוגי , מתוך הבטחת שילוב נכון של כל המרכיבים החיוניים - תתרום רבות לגבול יציב . בתוספת תחזוקת גבול משותפת , יימנעו מחלוקות גבול עתידיות , ובכך התרומה לשלום ולביטחון של כל הצדדים . לגבי מודל לסדרי עדיפויות להגדרת גבול , מצאנו לנכון להמליץ על סדר עדיפויות להגדרות גבול ולראיות שקשורות לגבול . ההמלצות מבוססת על ניתוח פסיקות של בית הדין הבין - לאומי וטריבונלים בין - לאומיים , ועל מנהג מדינות . כמו כן הוא נשען על ניסיוננו לאתר עקבות של כמה גבולות בין - לאומיים היסטוריים . המלצה זו נועדה לשמש בסיס התייחסות לצורך ניסוח מטבי של פרק הגבול בהסכם השלום , ולצורך מימוש תהליך מטבי של הקמת הגבול לאחר ההסכם . המטרה היא להבטיח שהגבול שיוקם יהיה יציב , בר קיימא וקל לשחזור . סדר העדיפויות המומלץ להגדרות ולראיות הקשורות לגבול הוא : - תיעוד גבול מדויק , משותף ורשמי , חתום על ידי שני הצדדים - עמודי גבול מקוריים שקיימים בשטח - רשימת קואורדינטות של עמודי גבול - הופעה של קו הגבול על מפות - תיאור גרפי של קו הגבול - תיאור מילולי של קו הגבול באשר לתיחום הגבול בהסכם שלום , זהו השלב הקריטי בתהליך , כיוון שכל השלבים הבאים ליישום ולתיעוד הגבול נשענים עליו . תיחום ראוי יפחית בעיות רבות בשלב סימון הגבול , ימנע מחלוקות עתידיות , ויתמוך בשחזור גבול אמין בעתיד ככל שיידרש . הבעיה היא שתהליך סיכום של הסכם שלום נערך בדרך כלל באווירה מתוחה . יש סיכוי גבוה לערפול ולאי בהירות בניסוח תיחום גבול מוסכם כתוצאה של פשרה . בנוסף , האמצעים המקצועיים המשותפים בשלב זה לשני הצדדים עודם מוגבלים , ובכללם : חוסר במערכת ייחוס גאודטית ומערכת קואורדינטות משותפות , היעדר במפות משותפות ולעתים אף בעיות של שפה משותפת , שמות גאוגרפיים לא מוסכמים ושימוש במונחים שונים . לצורך כך אציג מודל כולל להתגבר על הבעיות , העושה שימוש בטכנולוגיות ושיטות עדכניות , ובהן : אורתופוטו , הדמאות לוויין מיושרות , מדידות , GPS יצירת קואורדינטות משותפת . מודל תיחום הגבול בהסכם שלום כולל את הרכיבים הבאים : . 1 מפתח מפות בקנה מידה קטן . . 2 גיליונות אורתופוטו או הדמאות לוויין מיושרות בקנה מידה גדול המראים את תוואי קו הגבול . . 3 הנחיות לסימון הגבול . . 4 הנחיות למדידות , לרישום קואורדינטות ולתיעוד הגבול . . 5 הנחיות לתהליך הסמכת הקואורדינטות וקביעת סדר עדיפות לחומר המחייב . . 6 הנחיות לתחזוקת הגבול ולשיקומו . . 7 קביעת לוח זמנים לפעולות . . 8 הקמת צוות מומחים משותף שתפקידו לממש את התכנית ואת תהליך הקמת הגבול . הנחיות מוסכמות אלה נועדו להתגבר על כך שבזמן החתימה על חוזה השלום עדיין אין עמודי גבול , ובוודאי אין קואורדינטות של עמודי גבול . הן נועדו לפרט את כל הפעולות שיביאו ליצירת הקואורדינטות המשותפות לאחר הסכם השלום , וכן לפרט את המנגנון שיאפשר להפוך את קואורדינטות קו הגבול שייקבעו בעתיד לחלק מהסכם השלום . דוגמה למימוש השיטה המוצעת ניתן לראות בקטע מנספח הגבול הבין - לאומי בהסכם השלום בין ישראל לירדן : ( 2 )“ קו הגבול היבשתי יסומן בתהליך משותף של סימון גבול משותף , בעמודי גבול שימוקמו , יוקמו , יימדדו ויתועדו במשותף על בסיס הגבול המוצג על מפות האורתופוטו בקנה מידה , 1 : 20 , 000 אליהן מתייחס סעיף ( 1 ) . ג . 2 שלעיל . בין כל שני עמודי גבול סמוכים יעבור קו הגבול בקו ישר . ( 3 ) עמודי הגבול יוגדרו ברשימת קואורדינטות גאוגרפיות ו , UTM- מבוססות על דאטום גבול משותף ( IJBD 84 ) שיוגדר על ידי צוות המומחים המשותף , ( JTE ) תוך שימוש במדידות . GPS רשימת הקואורדינטות תוכן , תיחתם ותאושר על ידי שני הצדדים , תהיה מחייבת ועדיפה על המפות באשר למיקום קו הגבול בגזרה זו " . הגבול הבין - לאומי ישראל-ירדן - מקרה המבחן ובו ואדי ערבה בלב הויכוח הגבול בין שתי המדינות הריבוניות ישראל וירדן הוסכם בתהליך דו - צדדי של שיחות ישירות , ונקבע בהסכם השלום ב 26 - אוקטובר 1994 כגבול הבין - לאומי . הוא הוקם בצורה חלקה במאה ה 19 - ובראשית המאה 20-ה נהגו המעצמות הקולוניאליות להתוות גבולות בין-לאומיים באמצעות שימוש בפרטי נוף בולטים , כמו רכסי הרים , נהרות , חופי ים , אגמים ויערות . השיטה גרמה לאורך זמן למחלוקות ולסכסוכי גבולות רבים , כיוון שפרטי הנוף לא הוגדרו בצורה מדויקת ובמקרים רבים אף לא היה מיפוי טופוגרפי מדויק לאורך הגבול

המרכז למורשת המודיעין (מ.ל.מ) ע"ר


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר